על רקע יום האדמה החל היום (שני) במגזר הערבי בישראל, טוענת האגודה לזכויות האזרח כי "מדיניות האפליה והקיפוח של אזרחי ישראל הערבים נמשכת". האגודה פרשה שורה של טענות הנוגעות לדבריה ל"אפליה בתכנון, שמובילה לאפליה בחינוך, בבריאות ובתעסוקה".
בנוגע להקצאת קרקעות, טוענת האגודה כי "עוולות הפקעת האדמות המסיבית והקיפוח בהקצאת קרקעות אינם נחלת העבר. בשנת 2008, מתוך כלל המגרשים שהוקצו על ידי מנהל מקרקעי ישראל, רק 9% נועדו לאוכלוסייה הערבית, על אף שהאי מונה כ-18% מכלל האוכלוסייה.
עוד טוענים באגודה לזכויות האזרח כי ביישובים ערביים רבים, רמת הצפיפות גבוהה בהרבה מזו שביישובים יהודיים. "בעוד שהעיר הערבית נצרת אשר מונה כ-70 אלף תושבים ומשתרעת על פני 14 אלף דונם בלבד, העיר היהודית נצרת עילית שהוקמה בסמוך לה, משתרעת על פני שטח שגודלו כמעט פי שלושה (40 אלף דונם), וזאת על אף שאוכלוסייתה מונה כשני שליש מאוכלוסיית נצרת - רק 45 אלף תושבים".
בנוגע לתוכניות מתאר במגזר הערבי, טוענת האגודה כי "משרד הפנים מחויב להכין לכל היישובים בישראל תוכניות מתאר המתאימות לצרכיהם. ביישובים ערבים רבים, תוכנית המתאר לבנייה הן מיושנות ואינן עונות על צרכי האוכלוסייה, בין השאר בשל סחבת". באגודה מסבירים כי "הליך אישור תוכנית מתאר ליישוב ערבי, אורך בממוצע פי שלושה מהליך דומה ביישוב יהודי. מי שבוחר בה, עושה זאת רק מחוסר ברירה".
שכונות שלמות נבנו ללא היתר
איש האגודה לזכויות האזרח, עו"ד עאוני בנא, אומר כי "ההזנחה התכנונית והמחסור בתוכניות מתאר הולמות ליישובים, מעמידים אזרחים רבים בפני הבחירה בין היעדר קורת גג לבנייה ללא היתר. מי שמתגורר בבית ללא היתר, חי בחשש מתמיד מפני הריסת הבית ובמקביל סופג קנסות כבדים. בתים שנבנו ללא היתר אינם מחוברים כיאות למים, לביוב ולחשמל והתשתיות סביבם לקויות".
עוד אמר עו"ד בנא כי "יישובים ושכונות שלמות בישראל נבנו ללא היתר, אף שחלקם הוקמו לפני קום המדינה. ביישובים ובשכונות הללו אין מערכת כבישים מסודרת, אין תחבורה ציבורית, אין מרפאות, אין גני ילדים ואין הסעות לבתי הספר באזור. בשל כך, בנייה ללא היתר אינה כדאית. מי שבוחר בה, עושה זאת רק מחוסר ברירה".