שאלת היום: להחזיר את גלעד בכל מחיר?

המאבק להחזרתו של גלעד שליט הביתה, אחרי אלף ימים בשבי חמאס, עולה שלב. הוריו של גלעד, אביבה ונעם שליט, עוברים היום (ראשון) להתגורר מול בית ראש הממשלה בירושלים. מול אוהל המחאה של משפחת שליט, מפגינים הורים שכולים המתגדים לשחרור אסירים. צבי שליט, סבו של החייך החטוף, זעם על ההורים השכולים המתנגדים לשחרור האסירים: "מוטב שכלל לא יתבטאו בנושא". בוויכוח הלגטימי על המחיר הגבוה שחמאס דורש עבור שחרורו של שליט נראה כי השכול הופך להיות כלי פוליטי יעיל.

למרות ההזדהות המוחלטת עם כאבם של בני משפחת שליט, נשאלת השאלה האם המאבק הציבורי מזיק או מועיל להחזרתו של גלעד הביתה. ראש הממשלה אולמרט טען בסוף השבוע, שהפגנות הענק להחזרת החייל פוגעות במאמצי המשא ומתן. כצפוי, דברים אלה התקבלו בבוז בקרב הפעילים להחזרת שליט, שאמרו בהודעה רשמית כי "אולמרט אינו עוזר להחזיר את שליט".

כמעט בלתי אפשרי לבקר את מאמצי משפחת שליט להחזרת בנם, אך המחיר אותו תאלץ ישראל לשלם לחמאס עבור גלעד חושף את המאבק לביקורת ציבורית. אין פוליטיקאי שלא ניצל את הקמפיין להחזרת שליט לטובתו שלו, ולאוויר הופרחו אמירות דמגוגיות על כך שישראל חייבת לשלם "כל מחיר". שאלת המחיר הפכה לבלתי לגיטימית, ולכזו שמי שעוסק בה נחשב לבלתי אנושי ולמי שחייו של שליט אינם משמעותיים בעיניו.

מערכת וואלה! חדשות חושבת שהמאבק של משפחת שליט אינו נמצא מעבר לביקורת ציבורית, וברגע שהמאבק מתנהל ברחוב, הרחוב צריך להביע עמדה. האם אביבה ונועם שליט טועים כשהם הפכו את הסוגיה לעימות אישי בינם ובין ראש הממשלה? האם ראשי המדינה צריכים לצאת נגד חלק מצעדי המחאה של משפחות חטופים? היכן עובר הקו הדק בין מחאה, הגיונית וכואבת ככל שתהיה, ובין מחאה שיצאה מכל פרופורציה? אתם מוזמנים להגיב ולהצביע .