עורף אזרחי: כך התארגנו הרשויות בדרום

העורף האזרחי למד היטב את לקחי המלחמה בלבנון. שמונה שנים תחת טילים העניקו לרשויות בדרום די זמן כדי להתארגן לשינוי במצב, וכדי להיערך לשעת חירום. התובנה העיקרית היתה לתת מענה מהיר לכל צורך אזרחי שיתעורר, הקשור בשמירה על שגרה בחירום.

"היתה לנו תקופת למידה ארוכה, לצערי" אמר חיים ילין, ראש המועצה האזורית 'אשכול' שבמערב הנגב, "החמאס הרגיל אותנו שתהיה מלחמה, באמצעות הודעות על מוכנות שלו לכל תקיפה של צה"ל. התגובה שלו, על פי מה שאמר, תהיה ירי כבד לעבר שדרות והישובים במערב הנגב. יחד עם זה, תקופות ההסלמה, טפטופי הרקטות בתדירות קצובה כמעט לכל אורך הרגיעה והתקופה שלפניה, היתה הכנה יעילה מבחינתנו. היום כל הישובים והרשויות באזור, מסוגלים לעמוד זמן רב במצב הזה".

ברשויות המקומית זיהו מספר מצבי חירום שונים, ותרגלו אפשרויות שונות לקיום חיי שיגרה בהם. בין היתר הקימו מערך חירום בעמדת הפעלה, זמין 24 שעות ביממה, הפועל כמטה פיקוד לכל דבר. "הדבר הכי חשוב, זה בארגון האנשים בצוותי החירום. אג'נדת החוסן", מפרט אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב. "הרעיון הוא שהאנשים שלרשותי הם יחידות הפעולה בקצה. הם אלו שצריכים לטפל בכל עניין כי אין מישהו אחר. לא ממשלה, לא פקידים אלו או אחרים, לא אף אחד אחר. וגם הם, עובדים מתוך החמ"ל של המועצה" הוא הסביר. כדי לאפשר את המצב שבו כל אחד יודע ומוכן לטפל בנושאים הקשורים לתחומי תפקידו, הושקעו כספים רבים והכנות ארגוניות שונות נעשו.

כאשר הרשות המקומית או האזורית צריכה להמשיך ולתפקד במצב חירום, ישנה חשיבות רבה לשמור על העובדים עצמם. "כל הצוות הבכיר של המועצה פועל מתוך החמ"ל ומשם מנהלים את הטיפול בעורף" תאר ילין את הפעילות, "למעשה, עובדי המועצה מנהלים את התושבים כמו היתה זו מלחמה אזרחית. מצד התושבים, אנחנו זוכים להענות גבוהה. פעילות שגרת המועצה, נעשית על ידי כמה ממלאי תפקידים, כמו הגזבר ומנהל כח האדם. המועצה הרי, צריכה לתפקד כדי להיות מוכנה ליום שאחרי".

שהייה ארוכה בחדרי ביטחון פוגעת באפשרות של אזרחים לבצע פעילות בסיסיות כמו לרכוש מזון, והמועצות נערכו גם לתת מענה לצורך הזה. שעות ארוכות כאלה קשות במיוחד לילדים, והצורך להעסיק אותם היה גם הוא חלק ממרכיבי החשיבה המערכתית. " לילדים יש הפעלות כל הזמן. מתחילת המלחמה" מספר מאיר יפרח, ראש המועצה האזורית שדות נגב, "ההפעלות נעשות במקלטים שבתחומי הישובים ובמרחבים מוגנים. לצד זה, אנחנו מוציאים כל יום עשרה אוטובוסים, לפעילויות מחוץ לאזור המסוכן. מרבית הפעילות והעבודה, מנוהלת על ידי מורות חיילות שמסייעות לנו בצורה מושלמת".

הצוות האחראי כמעט בכל רשות על התנהלותה בעת חירום, הוא צח"י - צוות חירום ישובי. הצוות כולל ראשי צוותים של בעלי מקצוע בכל תחום ויש בו עובד סוציאלי לצד איש אחזקה, מהנדס, מנהל, טכנאי, נהג, איש כיבוי, איש תברואה ועוד. כל אחד מהם יודע את תפקידו ברגע שבו צריך להכנס למקום בו התפוצצה רקטה.

יש מי שמטפל בבני הבית, אחרים בודקים את הנזקים, דואגים לצרכים ראשוניים כמו מקום מגורים חלופי וקשר עם בני משפחה. את הנפגעים לא משאירים רגע אחד לבד, "למדנו את הדרך להפעלת צוות צח"י לפי הדרך בה היו פועלים הצוותים האלה בגוש קטיף" סיפר שוסטר, "הרעיון הוא להכניס את דרך החשיבה למצבי חירום. להכין מכלולים שטפלים בכל נושא ותחום. פשוט לראות את הדברים במבט הקפי המחייב מענה מיידי. בכל ישוב ורשות נבנה מערך היררכי, שמופעל בעת אירוע חירום. הצוותים ביצעו תרגילים, בנו תורת לחימה וארגנו ציוד לכל אפשרות". ההערכה היא, שהפעלת מערך חירום בכל רשות, עלתה כמיליון שקלים.