הידעתם? 40% מהשטח הקרקעי של כדור הארץ הוא מדברי. על שטח זה חיים כשני מיליארד בני אדם. כעשרה אחוז מהם - 200 מיליון איש, סובלים מהשפעות המדבר באופן ישיר, והתופעה העיקרית היא מצוקת מים. נתונים אלו הציג היום פרופ' לביולוגיה ומדעי הסביבה ג'יימס ריינדולס מאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית, בפתיחת הכנס השנתי למלחמה במדבור, המתקיים במכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בשדה בוקר. לכינוס צפויים להגיע קרוב ל-300 משתתפים מ-54 מדינות, בהם נציגים רבים ממדינות אפריקה. הכנס יתקיים במשך שלושה ימים, ובין משתתפיו 100 מומחים אפריקניים, שהגיעו כדי ללמוד מהניסיון שצברה ישראל בתחום הטיפול בבעיה. האקלים בישראל הוא יבש ברובו ו-93% משטחה של המדינה מוגדר כאזור צחיח.
ריינדולס הציג מערך אפשרי לטיפול בבעיה, המושתת על ההבנה שמדובר בנזק הנגרם כתוצאה מפעילות טבעית ואנושית. "קיים קונפליקט תמידי בין כמות מים ההולכת וקטנה, לבין מספר האנשים הצורכים את אותה כמות", הסביר. "הבעיה העיקרית היא היעדר מים בכמות מספקת, אבל לצד זה, רואים גם תופעות שליליות אחרות".
בהתייחסו לשאלה בדבר אפשרויות השקעה מיידית במציאת פתרונות לאור המצב הכלכלי העולמי, אמר ריינדולס כי לא ניתן לפתור את הבעיה באופן חד משמעי. "גם אם יש כסף, לא ברור מהו הפתרון היעיל ביותר, משום ששינויי אקלים, העלולים להתרחש, יכולים לגרום להתייבשות של שטחים רחבים. מציאת פתרון לבעיה באזור אחד, עלולה להחריף בעיה במקום אחר", הסביר. הפתרון לדבריו, יכול להיות באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי רחב, שחייב להתבצע במהירות. "אם יהיה ניתן לייצר איגום משאבים בין המדינות ולחלק אותם בהתאם לצורך, הדבר יהיה אולי בגדר של פתרון. אבל צריך לעשות זאת במהירות, כי כל עיכוב עלול לגרום לאסון גדול הרבה יותר".
"המדבור נובע במידה רבה מאוד כתוצאה מפעילות של בני אדם", הסביר פרופ' אלון טל מאוניברסיטת בן גוריון, העומד בראש הכנס. "מדובר ברעיה, עקירת עצים וחקלאות שאינה ברת קיימא, הגורמים לירידה משמעותית בפוריות הקרקע, בעיקר במדינות באפריקה, אבל לא רק". לדבריו, "על פי נתוני האו"ם, בעיית המדבור, גורמת לסבל אנושי יותר מכל בעיה סביבתית אחרת. למעלה מ-200 מיליון אנשים סובלים היום בעולם בגלל תופעת המדבור. חלק מהבעיה הוא שמרבית האנשים הסובלים אינם גרים במדינות מערביות אלא באפריקה. מן הסתם, העולם העשיר יותר לא שם על אוכלוסיות סובלות אלו".
לומדים מישראל היבשה
לדברי טל, בישראל יש ניסיון חיובי בכל הקשור לפיתוח אזורים צחיחים, אך ניסיון זה מיושם במידה מועטה מאוד באותן מדינות הסובלות באופן הקשה ביותר מהבעיה. "תופעת המדבור הוגדרה על ידי האו"ם והבנק העולמי כבעיה הסביבתית המשפיעה על המספר הגדול ביותר של אנשים מאשר כל בעיה אחרת בעולם", אמר. "המשמעות של ירידה מתמדת בפריון האדמה עלולה להביא לתוצאות הרסניות: רעב, פליטות, התפוררות קהילות ונזק אקולוגי. למרבה הצער, מכיוון שבעיות אלו נחשבות לרוב כבעיות של יבשת אפריקה, הבעיה לא טופלה באותה מחויבות בה טופלו בעיות גלובליות אחרות".
"אין הסכמה בהגדרת התופעה עצמה על ידי הפוליטיקאים והמדענים" סבור הפרופ' לאקולוגיה באוניברסיטה העברית אוריאל ספריאל, שהיה אחד המגיבים לטענות אותן הציג פרופ' ריינדולס, "לכן, במקום להתייחס לתופעה, צריך להתייחס לתוצאות שלה, ואלו הן עוני. רוב העוני בעולם מתרכז באזורים שהם פגיעים למדבור. זאת עובדה. אם אותם אזורים טרם נפגעו, הם עלולים להיפגע בעתיד. העוני גורם לבעיות משנה אחרות, כמו הגירה, פליטים, מאבקים ומלחמות שמתפשטים למדינות עשירות. לכן האזורים הצחיחים צריכים לעניין אותן, גם אם הוא אינו מתרחש דווקא אצלן".
לדברי ספריאל, צריך להשקיע במיגור העוני באזורים הצחיחים של כדור הארץ, באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. "אם אנחנו מבינים את הסיבה לעוני הזה, ניתן למצוא לו את הפתרונות. העוני מביא להיווצרות בעיות נוספות ובעיית האקלים העולמית, בוודאי תשפיע על כך באופן ניכר בהמשך".