מתקפת הטרור במומביי שגבתה את חייהם של 174 בני אדם, ביניהם שמונה ישראלים שהוחזקו כבני ערובה בבית חב"ד, עוררה ביקורות בישראל על התנהלות כוחות הביטחון ההודים. ההתנהלות הבעייתית של הכוחות, מגובה בעובדה שכמעט שלושה ימים נאבקו החיילים ההודים בחמושים ובעובדה שבני ערובה רבים שהוחזקו נמצאו מתים הן בבתי המלון והן בבית חב"ד. התנהלות זו גרמה לרבים לחשוב שאולי עדיף היה להשאיר את פעולות החילוץ למישהו אחר. בתמונות ההשתלטות על בית חב"ד ניתן לראות את כוחות הקומנדו ההודים יורים לכל עבר מבלי להתחשב בעובדה שבמקום מוחזקים בני ערובה שחייהם בסכנה.
בכל כלי התקשורת בישראל התראיינו מומחים ופרשנים צבאיים שטענו שאצלנו דבר כזה לא היה קורה. אצלנו היו מנהלים מו"מ עם החוטפים בניסיון למנוע את הריגתם של בני הערובה ואם בלית ברירה היינו נאלצים לבצע פעולה צבאית, היא היתה מתנהלת בזהירות ובחשאיות כדי למנוע פגיעה בחטופים. אולם, יש לזכור שגם צה"ל נכשל כשניסה לחלץ את החייל נחשון וקסמן שהוחזק כבן ערובה על ידי מחבלים ב-94' ואפשר להזכיר גם עוד כמה פעולות חילוץ שלא עלו יפה כמו: פיגוע הטרור במעלות, אירוע הטרור בו נרצחו בני משפחת הרן, אירוע הטרור במלון סבוי ועוד. מנגד, יש הטוענים כי ההודים מצידם הודיעו כבר בתחילת ההתקפות כי אינם מתכוונים לנהל מו"מ עם החוטפים. מצב זה מדגיש את הטענה שיתכן וגישתם של הכוחות ההודים שונה מהגישה של צה"ל. בעוד שצה"ל מנסה להגן על החטופים גם במחיר מו"מ עם גורמי טרור, הצבא ההודי מחסל את הטרוריסטים בכל מחיר, גם אם חפים מפשע יפגעו.
האם ניסיוננו הרב בהתמודדות עם הטרור וההצלחות המסחררות של צה"ל במבצעים כגון אנטבה וסבנה, נותן לנו זכות לבקר את כוחות הקומנדו ההודים? האם יתכן שההשתלטות על בית חב"ד ועל האוברוי והטאג' מהאל היתה טקטיקה נכונה שפשוט אינה תואמת את ההשקפה של צה"ל? או אולי באמת נכשלו הכוחות ההודים כישלון חרוץ בניהול הקרב עם החוטפים, שכן שר הפנים ההודי כבר הודיע על התפטרותו בעקבות האירועים (אגב, מישהו זוכר שאיזשהו גורם בישראל לקח אחריות בצורה דומה לאחר פיגוע טרור או פעולת חילוץ שלא צלחה?)? טקבקו לנו, גם בוידאו.
פעולת הצבא ההודי: הצלחה או כישלון?
30.11.2008 / 13:15