תכנית החירום הכלכלית: "הכסף דרוש עכשיו"

אחרי עיכובים רבים, הציג אתמול (רביעי) משרד האוצר תכנית חירום להאצת המשק הישראלי. לפי התכנית, תשקיע המדינה 21 מיליארד שקל בתחומים מעודדי צמיחה במטרה ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים. על רקע המשבר הכלכלי העולמי, שנותן את אותותיו גם בארץ, עונות כמה מהדמויות הפעילות במשק לשאלה האם התכנית היא מה שהכלכלה הישראלית זקוקה לו בימים אלה.

"לתכנית החירום של משרד האוצר חשיבות קריטית לצמצום מימדי המשבר הכלכלי. לתכנית משמעות רבה גם בראייה עתידית ובעיקר בהשקעה בפריפריה - בתחומי התשתיות הפיזיות וההון אנושי.

עם זאת, צריך לשלב בה עוד צעדים שישפיעו ישירות ומיידית על תזרים המוזמנים של העסקים, בנוסף לפריסת תשלומי המע"מ - פריסת תשלומים של כל חבויות המס כולל מס בריאות וביטוח לאומי בריבית נמוכה, הקמת קרן הלוואות בתנאים אטרקטיביים לעסקים שנקלעו למצוקת אשראי והקפאת יישום חוק חברות כוח אדם.

במקביל להגדלת קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים יש לצמצם את הביורוקרטיה והטופסולוגיה המתלווים לתהליך קבלת ההלוואות. ללא קיצור ההליכים, לעסקים יהיה קשה לממש את האשראי שהמדינה תספק".

"נושא התשתיות הוא נושא חשוב מאוד, וההחלטה להשקיע בו נכונה. המבחן הוא בביצוע. הייתי רוצה שתקום מנהלת אפקטיבית שתרכז את הסמכויות, תגדיר את הפרויקטים, תקבע לוחות זמנים ושלבים לביצוע, ותחלץ את הביורקרטיה.

בנושא הקרן לעסקים קטנים ובינוניים אני חושב שהקרן קטנה מדי - הממשלה תשים 100 מיליון שקל שימונפו ל-500 מיליון שקל. בקרן שהייתי רוצה לראות הממשלה תשים מיליארד שקל והבנקים ימנפו את זה ל-5 מיליארד. אני מתנגד למהלך של קיום מכרז בין הבנקים. התוכנית צריכה להתחלק בכל המערכת הבנקאית כי מכרז יוביל לעיכובים מיותרים. הכסף הזה דרוש עכשיו.

לגבי סעיף קליטת העובדים, תעסוקה והכשרה מקצועית, אני חושב שהכשרה צריכה להיות בכל הארץ ולא רק בפריפריה, בכל מקום שנפלטים אנשים משוק העבודה. עוד בנושא התעסוקה הצעתי לאוצר להחזיר תוכנית שהייתה קיימת עד 2003 בשם 'חופשה ללא תשלום'. במסגרת התוכנית, מפעלים שנדרשו לפטר עובדים – הוציאו אותם לחופשה ללא תשלום,העובדים קיבלו 70% מדמי האבטלה, והמעסיק המשיך להפריש לעובד טובות סוציאליות. כך המעסיקים הרוויחו את העובדים שלהם חזרה בתום המיתון, והעובדים לא נפלטו למעגל האבטלה.

בנוסף, דרושה ועדה מקצועית שתדון בנושא אגרות החוב הקונצרניות ובהפסדי קרנות הפנסיה וקופות הגמל. אין ספק שהפתרון צריך להיות כוללני, ובראשו התייחסות לאלו שצריכים לצאת לפנסיה בשנים הקרובות, הקרנות לא יספיקו לצבור רווחים מחדש".

"אני קורא לכל המפלגות להתלכד ולתמוך מיידית בתוכנית החירום לעסקים הקטנים. העסקים הקטנים בישראל הם לב ליבו של המשק והם מנוע הצמיחה הגדול ביותר במשק. ישנם בישראל קרוב לחצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים למעלה מ- 1.2 מיליון עובדים, פגיעה בסקטור זה יגרור פגיעה חברתית קשה, מעבר לפגיעה הכלכלית. כולם במערכת הפוליטית חייבים להבין כי שמירה על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הוא אינטרס לאומי רחב ואיננו קשור בהשקפת עולם פוליטית מימין או משמאל".

"חייבים להזרים אשראי לעסקים הקטנים בהליך מהיר כשהמדינה מספקת בטחונות מירביים - 80% ומעלה. לא צריך לבצע את זה בהליך הרגיל של מכרז בין הבנקים, כי זה לוקח שלושה חודשים לסיים את המכרז ועוד שלושה חודשים עד שפקידי הבנקים בסניפים ברחבי הארץ לומדים ומפעילים הלכה למעשה את הקרן החדשה"

"התכנית הכלכלית במצבה הנוכחי אינה תשובה, בוודאי לא לחקלאות, וגם לא למצב בכלל. צודקים אלה שטוענים שמדובר במיחזור של טענות ישנות שאין להן שום משמעות מיידית.

באשר להשקעה בתשתיות – נכון להשקיע בהתפלת מים. אנחנו נמצאים בפני סכנה לא רגילה של מחסור במים, בראש ובראשונה לחקלאות וגם למי השתייה. השנה, כפי שנראה כעת, הולכת להיות שחונה. לכן, התגובה ההולמת היא התפלת מים בקנה מידה רחב ומיחזור מי שופכין.

המצב במשק החקלאי הוא קשה מאוד. הוא בא לאחר שנה קשה והולך לעבר שנה קשה נוספת. המשמעות תהיה ירידה במספר החקלאים. לכן, בתכנית הכלכלית של האוצר אין משום בשורה למשק. יש לשים לב לחקלאות משום שזו הבטחת המזון לאוכלוסיה, בעוד אירופה הצבועה עלולה להפסיק במשלוח מזונות לישראל. לכן, בתכנית הכלכלית של האוצר אין משום בשורה למשק. יש לשים לב לחקלאות משום שזו הבטחת המזון לאוכלוסיה, בעוד אירופה הצבועה עלולה להפסיק במשלוח מזונות לישראל".