אף אחד לא יודע אם ברק אובמה יהיה נשיא טוב. למרות הכריזמה והיכולת הרטורית הפנומנלית שלו, הוא סובל מחוסר ניסיון ביצועי בולט לעין ומתנאי פתיחה אובייקטיביים שתי מלחמות ומשבר כלכלי עצום מימדים קשים עד בלתי אפשריים. ועדיין, גם אם אובמה לא ייזכר לבסוף כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים, היכולת של אדם צעיר וכמעט אלמוני להשתלב בזירה הפוליטית בארצות הברית ולהפוך לנשיא בגיל 47 מעוררת קנאה. זהו לא רק צבע העור של אובמה, אלא גם דעותיו הליברליות והתקווה שהוא מציע, אחרי שלטון החושך של ג'ורג' בוש.
ובינתיים, בישראל: שלושה מועמדים שמציעים עוד מאותו דבר עומדים בראש המפלגות הגדולות. בנימין נתניהו ואהוד ברק כבר היו ראשי ממשלה וכשלו, ציפי לבני היא לכאורה מנהיגה חדשה ומבטיחה אך בפועל נמצאת בסביבה כבר כמעט עשור ומעולם לא באמת הרשימה. כוחה טמון בכך שלא הסתבכה בשחיתויות, בניגוד לפוליטיקאי הישראלי המצוי.
הפער בין דעותיהם של השלושה בעמדות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות מזערי, למרות מה שינסו למכור לכם פרסומאי המפלגות. הזירה הפוליטית הישראלית כה רדומה ולא תוססת עד שחזרתו של בני בגין, אדם מבוגר שדעותיו גוזרות על ישראל עתיד מדכא וחסר מוצא, גורמות לפרץ של התלהבות. אה, כן: גם הוא לא מושחת. בעת הזו, כל דרישה אחרת מפוליטיקאי ישראלי היא בגדר הגזמה פרועה.
למרות זאת, איפה אובמה הישראלי? היכן הוא מסתתר? הוא לא חייב להיות בן מיעוטים, אבל הוא צריך להיות מצויד בכריזמה, ביכולת מנהיגות ובחזון. הוא צריך להיות צעיר. שם חדש בפוליטיקה, שאינו חושש מהסחי והזוהמה של מרכזי המפלגות, מוכן לוותר על סכומים גבוהים בשוק הפרטי למען אידיאולוגיה ומסוגל לסחוף אחריו מיליונים.
בהנחה שאין אדם כזה בכנסת הנוכחית (עמך הסליחה, גלעד ארדן), האם במציאות הנוכחית, שבה המילה "פוליטיקאי" כמעט הפכה מוקצה, עשוי להצטרף למערכת אדם מוכשר מבחוץ? האם גם אנחנו נזכה במנהיג דמוי אובמה, שיעניק לנו את המצרך הנדיר כל כך בישראל תקווה?
שאלת היום: מתי יהיה אובמה ישראלי?
5.11.2008 / 15:59