פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטרנהל: ניצול השואה שהפך לחתן פרס ישראל

      הפרופ' למדע המדינה, שפרסם מאמרים נוקבים נגד מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ונגד ההתנחלויות בשטחים, דווקא העיד על עצמו שהוא "סופר-ציוני"

      פרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 2008, נפצע הלילה (חמישי) מפיצוץ מטען שהונח בביתו. שטרנהל בן ה-73, הנחשב לאינטלקטואל מוביל של השמאל הישראלי, עורר כמה סערות בעבר בשל דעותיו.

      שטרנהל נולד בעיר פשמישל בגליציה שבפולין כבן זקונים למשפחה יהודית אמידה וכמעט חילונית בגליציה. סבו היה סוחר טקסטיל, ואביו היה שותף בניהול העסק. לאחר פלישת הנאצים לפולין במלחמת העולם שניה נרצחו אמו ואחותו. הוא עצמו התחבא עם דודו ודודתו בלבוב וניצל, כאשר השלושה התחזו לנוצרים קתולים.

      בראיון שהעניק השנה לעיתונאי "הארץ" ארי שביט סיפר כי הוא אף הוטבל לנצרות לאחר המלחמה וחי כנוצרי במשך שלוש שנים. "כשאתה ילד באמצע מלחמה נוראה והכל מסביב אימה ואביך מת ואמך איננה, אתה נתפס בקלות לאמונה הדתית הזאת ומקווה שמכאן תבוא ההצלה", סיפר. ב-1946 הועבר לצרפת ברכבת ילדים של הצלב האדום. אז, אמר, עזב גם את הקתוליות.

      ב-1951 עלה ארצה, שירת כקצין בחטיבת גולני ופיקד על מחלקה במבצע קדש. הוא שירת במילואים גם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. לאחר שירותו הצבאי החל בשנת 1957 את לימודיו בחוגים להיסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1969 הצטרף כמרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. ב-1989 נבחר לעמוד בראש הקתדרה על שם לאון בלום למדע המדינה באוניברסיטה העברית.

      נמצא אשם בהוצאת דיבה

      בשנות ה-70 כתב דוקטורט על הלאומיות הצרפתית. בשנות ה-80 פרסם את הספר "לא ימין ולא שמאל", בו טען שממשל וישי לא נכפה על הצרפתים אלא ביטא זרם מחשבתי צרפתי שהכשיר את הקרקע לפשיזם. בעקבות פרסום הספר נתבע שטרנהל על הוצאת דיבה וזומן למשפט על ידי הפילוסוף הצרפתי ברטראן דה ז'ובנל, שהואשם בספרו בגילויי אהדה לפשיזם. שטרנהל נמצא אשם בשני סעיפים, אך בית המשפט לא הורה לו למחוק את ההערות מספרו. בעשור האחרון עסק שטרנהל בניתוח המאבק על הנאורות כציר המרכזי של ההיסטוריה האירופית החדשה.

      בשנים האחרונות פרסם שטרנהל מאמרים נוקבים בעיתון "הארץ" נגד מדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים ונגד ההתנחלויות בשטחים. באחד ממאמריו שעורר נגדו את חמת הימין כתב שטרנהל: "אילו היתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק".

      בעתירה לבג"ץ שהגיש הפורום למען ארץ ישראל לפני כשנה צוטט מאמר זה בניסיון לשכנע את השופטים למנוע משטרנהל את קבלת פרס ישראל, בטענה שבדברים הוא "מתיר את דמם" של המתנחלים. שופטי בג"ץ ציינו בהחלטתם כי שיש אומנם אנשים שעמדותיו של שטרנהל לא ינעמו לאוזניהם, אך יחד עם זאת יש לעמדות אלה מקום בשיח הציבורי. מניעת הפרס, כתבו, "יש לה אפקט של סתימת פיות שאין לו מקום במשטר דמוקרטי."

      "אני לא רק ציוני, אני סופר-ציוני", אמר שטרנהל בראיון לארי שביט. "אני שמאל ציוני ישן, הן במובן הלאומי והן במובן החברתי. אם אתה רוצה, אני ישראלי-לאומי. יהיו בלי ספק חברים שלי בעולם שלא יסתכלו על זה טוב, אבל אני אף פעם לא ביקשתי שיסתכלו עלי טוב. מי שעבר את מלחמת העולם השניה ומי שראה את הקמת המדינה ומי שעלה לבדו בטרם מלאו לו 16, לא בא הנה אלא כדי לחיות במדינת-לאום יהודית".