הספירה לאחור להקמת ממשלה חדשה תחל הערב

הערב בשעה 19:30 יניח ראש הממשלה אהוד אולמרט את מכתב ההתפטרות אצל נשיא המדינה שמעון ופרס ויהפוך את שעון החול בדרך להקמת הממשלה החדשה, הממשלה ה-32 של מדינת ישראל.

48 שעות לאחר שיונח מכתב ההתפטרות על שולחנו של פרס, תיכנס ההתפטרות לתוקפה, אך מרגע שהמכתב יועבר לנשיא, תוגדר הממשלה כ"ממשלת מעבר". עם התפטרות אולמרט, נשיא המדינה יוכל להטיל על כל חבר כנסת שיסכים לכך את מלאכת הרכבת הממשלה, בתוך שבעה ימים ממועד ההתפטרות. ככל הנראה, הוא יבקש מציפי לבני להרכיב את הממשלה הבאה. הערב ומחר יחל פרס להיפגש עם נציגי הסיעות השונות.

פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי במסלול האקדמאי של המכללה למנהל, אמרה לוואלה! חדשות כי "עקרונית, סמכויותיה של ממשלת מעבר אינן מוגבלות, והיא רשאית לפעול כממשלה לכל דבר - כרשות המבצעת של המדינה", מסבירה נבות. "יש מדינות פרלמנטריות בהן מקובל כי סמכויותיה של ממשלת מעבר מצומצמת ומוגבלות רק לפעולות שוטפות של השלטון, ולא להכרעה בעניינים עקרוניים בעלי השלכות ארוכות טווח. אלא שבישראל כלל זה לא אומץ בחוק יסוד: הממשלה".

עם זאת, היא מדגישה, כי בית המשפט העליון קבע שממשלה יוצאת צריכה לפעול מצד אחד באיפוק, אבל מצד שני עליה להבטיח יציבות שלטונית. "למרות שאין כל הבדל פורמלי בין סמכויות ממשלת מעבר לבין סמכויותיה של ממשלה רגילה, הרי מתחם הסבירות של ראש ממשלה שהתפטר ושל ממשלתו צר ממתחם הסבירות של ראש ממשלה וממשלה המכהנים בימים רגילים"

לרשות חבר הכנסת שייבחר על ידי הנשיא להרכיב את הממשלה החדשה יש 28 ימים על מנת להקימה. הנשיא רשאי להאריך את התקופה הזו ב-14 ימים נוספים, ועל פי החוק יש להרכיב ממשלה תוך 42 ימים.

פרופ' נבות הוסיפה כי תקופה זו עשויה להתארך אפילו יותר. "אם עברו 42 יום ולא מצליחים להרכיב ממשלה, הנשיא יכול להטיל על חבר כנסת אחר את התפקיד להרכיב ממשלה, ולאותו ח"כ יש שוב 28 יום להרכיב ממשלה". כך, לפי התרחיש הממושך, במידה שלבני לא תצליח להרכיב ממשלה ואחריהם יכשל גם ח"כ אחר, בתוך 70 יום ייקבעו בחירות שלושה חודשים לאחר מכן – כמעט חצי שנה מהיום".

מלאכתה של לבני להקמת קואליציה יציבה לא נראית כמלאכה קלה. בליכוד דורשים את הקדמת הבחירות וכבר נפגשו עם ראשי ש"ס ומנהיגה הרוחני עובדיה יוסף, בעבודה קראו להקמת ממשלת חירום לאומית ואף הם נפגשו עם ראשי ש"ס. והדרישות של ש"ס עצמה מלבני, אם אכן תהיה זו לבני שתקים את הקואליציה, הן לעלות את קצבאות הילדים, עמדה ששר האוצר רוני בר-און, איש מחנה לבני, מתנגד לה נחרצות, ודרישה נוספת – התחייבות שלא לחלק את ירושלים במשא ומתן עם הפלסטינים.

ממשלת מיעוט בהשתתפות סיעות השמאל והגמלאים, עם חיזוק של שלוש הסיעות הערביות, נראית כאופציה הבטוחה ביותר של לבני, אבל ספק אם תבחר בדרך הזאת.

בעוד יומיים לאחר שהתפטרותו של אולמרט תיכנס לפועל והמגעים לקואליציה החדשה יהיו בראשית דרכם, עדיין יהיה זה אולמרט שיכהן כראש ממשלת המעבר. "גם כאשר ראש הממשלה מתפטר, הוא עדיין זה שעומד בראש ממשלת המעבר. ראש הממשלה המתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתקום ממשלה חדשה. רק אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ממשלת המעבר קובעת שר אחר (שהוא צריך להיות חבר כנסת וגם חבר באותה סיעה של ראש הממשלה), כדי שזה יכהן כראש הממשלה בפועל עד להקמתה של הממשלה החדשה", אמרה נבות.

בליכוד מנסים כעת להביא להקדמת הבחירות, בטענה שלא ייתכן כי ראש הממשלה החדש של ישראל ייבחר בזכות מאות הקולות שבהן גברה לבני על מופז, וכי הבחירה בראש ממשלה לא יכולה להתבצע על ידי עשרות אלפי מתפקדי קדימה אלא על ידי כל אזרחי ישראל.

פרופ' נבות מציינת כי "כדי לקיים בחירות מוקדמות, הכנסת צריכה לקבל חוק להתפזרות הכנסת ולהקדמת הבחירות, ברוב של 61 חברי כנסת. בחוק הזה ייקבע מועד הבחירות. כדאי לזכור כי הכנסת יכולה לקבל חוק כזה גם במהלך התקופה שבה מנסים להרכיב ממשלה חדשה. ובמקרה כזה החוק לפיזור הכנסת גובר על תהליכי הרכבת הממשלה, והבחירות יערכו במועד שנקבע בחוק".

על מנת להגיע ל-61 חברי כנסת צריכה סיעת הליכוד את קולותיהם של ש"ס ומפלגות נוספות, והעלייה לרגל והפגישות בין ראשי הסיעות החלו כבר במהלך סוף השבוע ובימים הקרובים רק צפויים להתגבר.