הודעתו המפתיעה של שר התחבורה שאול מופז על פרישתו מהחיים הפוליטיים לאחר הפסד בפריימריז על ראשות קדימה, מעלה את השאלה מי הוא האיש שיכול היה לעמוד בראש מפלגת השלטון. מופז נולד עם קום המדינה באירן, ובגיל תשע עלה על משפחתו לישראל. בשנת 1966 התנדב לחטיבת הצנחנים, במסגרתה לחם במלחמת ההתשה. מפקדיו של מופז התקשו להכניסו לקורס קצינים, והרמטכ"ל לעתיד נכשל פעמיים במבדקי הקצונה. רק לאחר פעילות מבצעית מוצלחת, הסכימו לקבלו בשערי בה"ד 1.
במהלך מלחמת יום הכיפורים, מופז שימש כמפקד סיירת צנחנים, ולאחר המלחמה עבר לשרת בסיירת מטכ"ל כרב-סרן צעיר, אז נטל גם חלק במבצע אנטבה. לאחר מכן המשיך בצנחנים כמפקד גדוד, והתמנה בהמשך למפקד בית הספר לקצינים. מופז המשיך במסלול אל עבר תפקיד האלוף. הוא שירת כמפקד חטיבת הצנחנים בעת האינתיפאדה הראשונה ברצועת עזה, ולאחר מכן כמפקד אוגדת יהודה ושומרון.
בשנת 1994, כשהוא משמש כמפקד האוגדה באזור, ארע הטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בחברון. מופז התבקש לתת תשובות למחדלים שאפשרו לגולדשטיין להיכנס למתחם המערה עם נשק ללא הפרעה. הוא תוחקר מספר פעמים על ידי ועדת החקירה בראשות השופט מאיר שמגר, אולם לא נמצא אשם באירוע. האוגדונר המשיך להתקדם.
מינוי שנוי במחלוקת לרמטכ"ל
שמונה חודשים לאחר הטבח במערה, מונה שאול מופז לאלוף פיקוד דרום. בהמשך קודם לתפקיד לראש אגף התכנון, ומשם לתפקיד סגן הרמטכ"ל. הוא התמודד על תפקיד החייל מספר אחת בצה"ל מול עמיתו לסיירת מטכ"ל, מתן וילנאי, גם הוא לא ממעריציו. ביוני 1998 חיכה צה"ל להודעה של שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, על זהות הרמטכ"ל הבא, כשוילנאי, ששהה אז בלימודים בארה"ב, היה המועמד המוביל. הוא ראה מרחוק את מופז עוקף אותו בסיבוב וזוכה בדרגות.
ביולי 2002 פרש מופז מתפקידו כרמטכ"ל והצטרף לפוליטיקה. בחודש נובמבר אותה שנה הוא מונה על ידי אריק שרון, אז עוד בליכוד, לתפקיד שר הביטחון. וכיהן בתפקיד זה עד ה-4 במאי 2006. בשנה זו פרש מופז מהליכוד וערק לקדימה. בבחירות לכנסת ה-17 נבחר מופז, לאחר שהוצב במקום השמיני ברשימת "קדימה" לכנסת. בממשלה ה- 31, מונה השר מופז לתפקיד סגן ראש הממשלה, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ולממונה על הדיאלוג האסטרטגי.