האם אנחנו עדיין אור לגויים?

אתמול עברו בקריאה ראשונה בכנסת שני חוקים שבלשון עדינה – לא מיטיבים עם הציבור הערבי ישראלי במדינה ועם הפלסטינים. הראשון, הוא חוק שקובע שמי שביקר במדינת אוייב בתקופה של 7 שנים מיום הגשת מועמדותו לכנסת, לא יוכל להיבחר ולכהן כח"כ. השני, הוא חוק הקובע כי פלסטינים לא יוכלו לתבוע את המדינה על נזקים שנגרמו להם כתוצאה מפעילות צה"ל. את החוק האחרון יש לציין, יזם שר המשפטים בנסיון לעקוף פסיקה קודמת של ביהמ"ש העליון, שקבע כי מדובר במצב לא שוויוני ולא מידתי.

היום צפוי לעבור חוק נוסף שמבהיר בדיוק מה עמדתה של ישראל לגר ולזר החיים בתוכה – חוק הפליטים של מתן וילנאי. על פי החוק, הסתננות לישראל תהיה עבירה שדינה 7 שנות מאסר, דבר שיהפוך את המסתננים לישראל, בהם גם פליטים מרצח עם, לעבריינים המסתכנים במאסר ארוך. האם לאור החוקים החדשים הללו אנו יכולים עדיין לכנות עצמנו "אור לגויים"? האם אנחנו, כמדינה וכאומה שמכירה היטב טעמה של רדיפה, עדיין מהווים דוגמה ומופת בכל הנוגע לזכויות אדם וליחס לזרים? הדעה שלכם, גם בוידאו.