החזרת חלקי גופותיהם אתמול של חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת לבנון הציתה מחדש דיון ישן בתקשורת ובסלוני ישראל. נדמה שגם אם פעם מדובר היה בקונצנזוס, בדיון על שאלת החזרת חלקי גופות של חיילים שנפלו בשטח אוייב, נשמעים כיום גם קולות אחרים. אבל לא משנה באיזה דעה אתם מחזיקים, העיסוק הפומבי וגם הפרטי זה שכל אחד מאיתנו מקיים בינו לבין עצמו כשהוא מנסה להבין מה בדיוק חזר אתמול בארון העץ הזה שעבר את גבול לבנון מותיר אותנו עם תחושות קשות וחמוצות.
התומכים בהחזרת חלקי גופות טוענים שמדובר במצווה ובחובתה של המדינה לחללים ולבני משפחותיהם, להביא כל חייל שנפל לקבורה בישראל. המתנגדים יאמרו שאסור למדינה ליצור מצב שבו לחלקי גופות של חיילים מתים יהיה תג מחיר של אסירים לבנונים חיים, משום שזה פתח לסחטנות. הציניים יאמרו שעסקאות להחזרת חלקי גופה הן בבחינת "סחר בחלפי אדם". ומה אתם אומרים? הדעה שלכם, גם בוידאו.
עיסוק בחלקי גופות - פורנוגרפיה או מצווה?
2.6.2008 / 11:45