העיתונאי, שר המשפטים לשעבר ויו"ר מועצת יד ושם יוסף (טומי) לפיד, מת לפנות בוקר (ראשון) בבית החולים "איכילוב" בתל אביב ממחלת הסרטן. לפיד אושפז בבית החולים במצב קשה בשבוע שעבר. הוא הותיר אחריו אשה, הסופרת והמחזאית שולמית לפיד, ושני ילדים - העיתונאי, הסופר ומנחה הטלוויזיה יאיר לפיד ומירב, פסיכולוגית קלינית. בתו הבכורה מיכל נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984.
לפיד נולד ב-27 בדצמבר 1931 בסרביה. במהלך חייו בישראל היה לסופר, עיתונאי ופוליטיקאי. הוא כיהן כראש מפלגת שינוי לשעבר, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים בממשלתו השניה של אריאל שרון. הוא כתב ספרים רבים, מספרי הדרכת טיולים ("מדריך לפיד") לספרי פרוזה, ואף מספר מחזות, ביניהם הוצגו המחזות "הכושי עשה את שלו" ו"תפוס את הגנב".
יוסף לפיד נולד בשם טומיסלאב. כשהיה כבן 12 וחצי, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ב-1944, נעצר אביו בידי המשטר הנאצי. לימים תיאר לפיד את אותו יום כ"רגע שבשבילי אלוהים מת". לפיד ואמו נלקחו לגטו בבודפשט. הם שרדו את השואה, אך רבים מבני משפחתם נספו. בשנת 1948 עלו לישראל. לאחר בחירתו לכנסת, אמר לפיד כי הוא רואה עצמו "גם כנציג של ניצולי השואה בכנסת".
הפך את "שינוי" למפלגה השלישית בגודלה
לפיד, בעל תואר בוגר במשפטים, זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות בשנת 1998. הוא החל את דרכו בעיתונות הישראלית ב- 1952 בעיתון היומי אוי-קלט, עיתון ישראלי בהונגרית. שלוש שנים מאוחר יותר החל לעבוד במעריב, ובעיתון זה כתב במשך רוב שנות הקריירה שלו. בנוסף לעבודתו העיתונאית פרסם לפיד טורים פובליציסטים במוסף סוף השבוע, החל מהטור "מדברים עליהם השבוע" שקטעים ממנו הפכו לספר "אנשים חשובים מאוד", עד לטור סאטירי במוסף "את". בשנת 1963 נשלח לכהן כשליח מעריב בלונדון לשלוש שנים, וב - 1966 הפך לכתב מעריב בכנסת.
שתי הפסקות גדולות היו בקריירת העיתונאי של לפיד. בראשונה, התמנה למנכ"ל רשות השידור, משרה בה החזיק בין השנים 1979 ל-1984. בשניה, ב-1999, הפך לפוליטיקאי במשרה מלאה לאחר שהעמיד אותו ח"כ אברהם פורז בראשות מפלגת "שינוי". לפיד הוביל את המפלגה להצלחה מפתיעה, וגרף 6 מנדטים, עם מסר שנוי במחלוקת של התנגדות לכפיה דתית.
בבחירות לכנסת ה-16 ההצלחה של "שינוי" בראשות לפיד עלתה על כל דמיון, ומספר המנדטים זינק מ-6 ל-15, מה שהפך את "שינוי" למפלגה השלישית בגודלה בכנסת. "שינוי" הצטרפה לקואליציה בממשלתו השניה של אריאל שרון, ולפיד מונה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה. לאחר פרישת "שינוי" מהקואליציה כיהן לפיד גם כיו"ר האופוזיציה.
"שינוי" התפרקה, ועם פרישתו מהנהגתה החליט לפיד לפרוש מהחיים הפוליטים ולא עמד בראש תנועת "חץ", מפלגתם של פורשי "שינוי". הוא שב לעסוק בעיתונות ובפובליציזם, והגיש ברשת ב' את התוכנית "השבוע שלי". ביולי 2006 נבחר לפיד לכהן כיו"ר מועצת "יד ושם", והחליף בתפקיד זה את שבח וייס.