וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההתנתקות נכשלה?

ח"כ אריה אלדד מזכיר שמחדלי ההתנתקות נצפו מראש, רועי כ"ץ מתרשם מהיכולת להכריע את המתנחלים. אתם תכריעו מי צודק. כתבה רביעית

(צילומים: נטע גרנות)

אריה אלדד: ניתוק מהשכל הישר

"ההתנתקות",- אותו כינוי מכובס, שקרי בעליל, מבחיל בניקיונו המילולי מול המציאות המכוערת שהסתיר - אכן הביאה לכל מה שאמרנו מראש שתגרום: אסון ביטחוני, מפולת מדינית, פריחת הטרור, חורבן חייהם של אלפי מגורשים, שמיטת הקרקע מתחת ההצדקה הציונית לישיבתנו בארץ ישראל, אסון כתקדים בדין הבינלאומי, וקרע איום בחברה הישראלית.

להתנתקות לא היה כל סיכוי להצליח, אלא אם מניחים שכל כוונתה הייתה לגרש יהודים מבתיהם. מראש היה ברור שעזה תיהפך לבסיס טרור ענק. מראש היה ברור שלישראל לא יהיה מענה לקסמים ולמרגמות זולת לשוב ולכבוש את השטח. מראש היה ברור כי נסיגה עד לסנטימטר האחרון של קווי שביתת הנשק מ-1949 תיצור תקדים שיקשה להתגבר עליו בירושלים, ביו"ש או ברמת הגולן.

הרי לא יעלה על הדעת כי מה שידעה כל בעלת מכולת בשדרות לא היה נהיר לאריאל שרון. הרי לא יעלה על הדעת שמה שהיה ברור לרמטכ"ל בוגי יעלון לא היה ברור לשר הביטחון מופז. הרי לא ניתן אפילו לתאר לעצמנו כי שרון, מופז, נתניהו, הנגבי, לימור לבנת וישראל כץ, אולמרט, גדעון עזרא ויובל שטייניץ – כולם היו עיוורים, חרשים או שוטים ולא הבינו מה תגרום לנו עקירת היישובים והנסיגה. כל אחד ואחד מהם הוכיח, כשהצביע בכנסת בעד תמיכה בהתנתקות – כי אין לו שכל ישר או שאין לו עמוד שדרה. כי אינו מסוגל להעריך את הסכנות האורבות לישראל או שהוא מעריך אותן נכונה, אך מעדיף את שרידותו הפוליטית האישית על פני טובת ישראל. כל אחד ואחד מהמנהיגים הללו – וכל מי שאיפשר בהצבעתו להעביר את תכנית ההתנתקות ממסלול ההזיה והספין המושחת ביותר בתולדות ישראל למסלול הביצוע – גם אם לפרוטוקול אמר שהוא מתנגד לה - כל אחד ואחד מהם צריך לבחור היום איך הוא רוצה שאזרחי ישראל יתייחסו אליו : כשוטה או כפחדן, כעיוור פוליטית או כסמרטוט. אין אפשרות שלישית.

היום ברור שלא התנתקנו מחבל עזה. אנחנו ממשיכים לספק להם מזון מים חשמל ודלק גם תחת אש. אנחנו מקריבים חיי חיילים ואזרחים לא כדי להגן על כפר דרום, אלא כדי להמשיך להפעיל את מעברי ארז וקרני כדי להאכיל את העזתים. היום ברורים היקפי האסון שהמיטו מצדדי ההתנתקות על ראשי אלפי המתיישבים שגורשו מבתיהם. עולמם חרב עליהם, רובם חסרי עבודה, כולם חסרי בית קבע. ההבטחות בסגנון "יש פיתרון לכל מתיישב" היו שקריות, כמו ההבטחות לשיפור במצבה הביטחוני של ישראל.

היום ברורים היקפי השואה הביטחונית, שהמיטו על ראשינו כל המומחים הביטחוניים, שלא העזו לעמוד על האמת המקצועית שלהם מול הספין המושחת של שרון וחבורת החווה שלו. והרי אמרנו שלאחר הנסיגה אשקלון תהיה כשדרות, ואחריה אשדוד וקריית גת. כנראה שאין דבר שהישראלי שונא יותר מאשר שאומרים לו את האמת, מתארים בפניו בדיוק מה יקרה, המתואר מתרחש במדויק, ואז דורשים ממנו אחר כך להעיף לכל הרוחות את המנהיגים שטעו, שסרחו, שהשתפנו, ולבחור הנהגה אחרת. כל אסטרטג פוליטי יהיה מוכן לייעץ – אפילו בחינם – לכל פוליטיקאי בישראל : לעולם אל תגיד לציבור "אמרנו לכם". הם שונאים להודות בטעות.

אבל אמרנו לכם.

ואני שב ואומר לכם, לא כדי להיות צודק בדיעבד אלא כדי שאזרחי ישראל יקבלו את ההחלטה הנכונה בפעם הבאה. כדי שיסלקו מעליהם בעוד מועד מנהיגים מבולבלים, אובדי דרך, מושחתים, חסרי עמוד שדרה ציבורי וערכי, כדי שלא יניחו למנהיגים כאלו להקים מדינת טרור ערבית בירושלים, ביהודה ובשומרון, כדי שלא יהפכו את כל הארץ לשדרות, כדי שלא יגרמו לגירוש מאות אלפים מבתיהם, ולא יביאו את ישראל למלחמת אחים - כי בפעם הבאה גם המתיישבים לא ינהגו ככבשים ויילכו בדמעות וראש מורכן לגורלם. אני שב ואומר לכם כל זאת כדי שלא תמיטו חורבן שני על ישראל. האסון של ההתנתקות הספיק בהחלט.

רועי כ"ץ: ניצחון על הקנאים

גם בגיל שישים, ישראל היא עדיין מדינה צעירה הנלחמת על דרכה ודמותה. בתולדותיה של כל מדינה צעירה ישנם אירועים מכוננים הקובעים את אופייה ומקבעים את מעמדה. לרוב, אלו אירועים כואבים וטראומתיים שנצרבים בדי.אן.אי ומלווים מדינות עשרות ומאות שנים לאחר שהתרחשו. כאלו היו מלחמות האזרחים בארצות הברית ובספרד, כזו הייתה גם ההחלטה הטרגית להפגיז את אניית "אלטלנה" מול חופי תל אביב. לעולם יהיו אלו אירועים מעוררי מחלוקת המעוררים סערה גם שנים ארוכות לאחר ששקע אבק הקרב.

בקטלוג האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל שמור יהיה תמיד מקום של כבוד להתנתקות. הייתה זו הפעם הראשונה בה התייצבה ישראל הרשמית מול אוכלוסיית המתנחלים וכפתה חוק וסדר על פלח באוכלוסייה ששכח במתכוון את ספר החוקים של מדינת ישראל, בדרך להגשמת כיבוש משיחי, תבול באלימות ובפרוטקציה, בשטחי ארץ ישראל. שנים ארוכות נשזרו תסריטי אימים בכל דיון ציבורי על היום בו יאלצו כוחות הביטחון לפנות מתנחלים מבתיהם. מה לא נאמר, אילו איומים לא נשמעו - הכל כדי להכניס חרדה בלב אותם אמיצים ושפויים, שידעו כל העת כי רוב ההתיישבות הקולוניאליסטית ביהודה שומרון ועזה תיעקר ביום מהימים.

שמץ הפתעה לא היה בעקירת תושבי גוש קטיף. המהלך היה ידוע מראש ומתוכנן היטב ואף על פי כן לא הצליחו ראשי המתנחלים לייצר גל מחאה משמעותי נגד תכנית הממשלה. סרטים כתומים זה גימיק נאה, שירים של אריאל זילבר זה גימיק מביך, אבל במבחן התוצאה לא הצליחו המתנחלים להוציא את בית ישראל לרחובות. פתאום הסתבר לכולם שהשד אינו נורא כל כך וכשמחליטים להכפיף את מתיישבי יש"ע לחוקי מדינת ישראל זה יכול להצליח. פתאום נוכחו כולם שאפשר לפנות התנחלויות אם רק מראים נחישות ומאיימים אפילו במעט כוח. במידה רבה ההתנתקות תיקנה את הפיכת נובמבר 95, בה ניסה (ויש יאמרו הצליח) יגאל עמיר להחליף באמצעות קנה אקדח שלטון בישראל. עשר שנים אחרי, עלה בידי המדינה להחזיר לידיה את המושכות בעימות המתמשך בין קנאי ארץ ישראל לחסידי מדינת ישראל.

חובה להפריד בין ההישג של המדינה ובין הטרגדיה והטראומה של מתיישבי גוש קטיף. עקורי הגוש, רובם מלח הארץ שבאו לגור בחבל ארץ יפהפה, מול רצועת ים חלומית בבתים מהודרים, אותם לא היו משיגים לעולם בתוך הקו הירוק, ספגו מכה אנושה בקרב הורדות הידיים בין הריבון ובין הנהגת הימין. קל יותר להצעיד חטיבות לתוך התנחלויות מאשר לקלוט חזרה את אחינו האובדים, פשוט יותר להחריב בתים מאשר לשקם קהילות שלמות שמצאו עצמן ללא בית. הממשלה, שהצליחה לנהל מבצע פינוי ללא דופי וללא נפגעים מקבלת ציון "נכשל" בכל הקשור בטיפול באלפי עקורי הגוש, שלא הצליחו לחזור לחיים תקינים שלוש שנים כמעט לאחר פינוי רצועת עזה.

אסור להפוך את הדיון על ההתנתקות לשאלה שטחית וטיפשית - האם היה הפינוי דבר טוב או רע. היה זה הכרח שלא יגונה בדרכה הארוכה של ישראל לשפיות. ההתנתקות היא אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל, הפעם הראשונה בה הביטה הממשלה למתנחלים בעיניים ואלו השפילו מבט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully