דמיינו את התמונה הבאה: בית"ר ירושלים מובילה באיצטדיון טדי 0:2 על קבוצה אירופית במוקדמות ליגת האלופות, חמש דקות לסיום המשחק. אחרי 0:0 הירואי במשחק הראשון, ההעפלה לשלב הבתים של של המפעל היוקרתי נראית מובטחת. שוטרי מג"ב, חלקם אוהדי הקבוצה, צופים במשחק, שוכחים שתפקידם לאבטח את הקהל ולמנוע ירידת אוהדים למגרש. לפתע, אוהד בן 14 מצליח להתגנב לדשא, ואחריו עוד אחד. הטפטוף הופך למבול, והדשא מוצף באוהדים.
השופט שורק לסיום לפני שהמשחק מגיע לסיומו החוקי. הקבוצה האורחת דורשת הפסד טכני, ומקבלת. בית"ר מודחת מהמסגרת האירופית וסופגת קנס כספי כבד. ארקדי גאידמק מודיע עוד באותו ערב על עזיבת הקבוצה. חמור מכך: צילומי האוהדים הפורצים למגרש מוקרנים שוב ושוב ברחבי העולם, ותדמיתו של הכדורגל הישראלי סופגת מהלומה אנושה.
נשמע מופרך? דמיוני? אחרי המחזות אתמול, בוודאי שלא. בעצם, לא רק אתמול: לאוהדי בית"ר רקורד משמעתי עשיר ומביך לאורך השנים. עכשיו יחלו הדיונים בנוגע לעונש שעל בית"ר לספוג הפסד טכני, הפחתת נקודות או סתם משחק חוזר בלי קהל. אבל ספק אם הדבר ירתיע את הגרעין הקשה והפרוע של אוהדי בית"ר. ואולי כדי לגרום להם לחשוש באמת יש להעלות את רף הענישה ופשוט להחליט שקבוצה שאוהדיה יתפרעו במשחק אליפות לא ייצגו את ישראל באירופה? זהו לא רק עונש אפקטיבי, אלא גם דרך יעילה מאין כמוה למנוע מישראל התבזות בזירה הבינלאומית.
אחרי הכל, יש לזכור שאוהדי בית"ר כבר נקנסו ב-97' על קריאות גזעניות לעבר שחקנה שחום העור של ברוז' הבלגית. מי ערב לכך שהחרפה לא תחזור?
האם בית"ר יכולה לייצג את ישראל באירופה?
14.4.2008 / 12:12