מדי שנה בסתיו, מיליוני פרפרי מונרך יוצאים למסע מפרך בן כ-4,500 קילומטר ברחבי צפון אמריקה. הם נודדים מקנדה ומארצות הברית ליערות במרכז מקסיקו, ושם הם מתרבים. למה הם נודדים דווקא לשם, ואיך הם מצליחים לנווט את דרכם מבלי ללכת לאיבוד? מדענים מתקשים להשיב.
נדידת הפרפרים הגדולים יחסית, ששמם המדעי הוא "דנאיות מלכותיות" (Danaus plexippus), וצבעיהם הבולטים הם כתום ושחור, נמשכת כחודשיים, ומהירות ההתקדמות המשוערת שלהם היא 80 קילומטר ביום. במהלך המסע למקסיקו הם עוצרים בכ-40 תחנות ביניים, ואלה מביניהם ששורדים מביאים צאצאים ביערות. עם בוא האביב, הצאצאים נודדים צפונה לקנדה ולארצות הברית וחוזר חלילה.
אז למה הם נמשכים ליערות במרכז מקסיקו? אחת האפשרויות היא שהיערות הם המקלט שלהם מפני הקור העז ששורר בצפון אמריקה במהלך החורף. לדברי מדענים, יש טווח צר של טמפרטורות וכמות משקעים שמאפשר לפרפרים לשרוד בחורף, ושילוב של גשם רב מדי וטמפרטורות נמוכות מאוד עלול להיות קטלני עבורם. עם זאת, עדיין לא ברור מדוע פרפרי המונרך מתקבצים דווקא ביערות במרכז מקסיקו. לא יהיה זה מופרך להניח, שהם יכולים למצוא מחסה גם ביערות מסוימים בקנדה ובארצות הברית.
"לפעמים ניתן לראות נחילים של פרפרי מונרך באותם מקומות", סיפר ריקרדו אדיה, מדען במכון לפרפרי מונרך ברוזריו שבמקסיקו, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "לפי אגדה עממית", הוסיף אדיה, "הפרפרים הם נשמות המתים ששבים כדי לבקר את החיים". הנציבות הלאומית של מקסיקו לאזורי טבע מוגנים (CONANP) פירסמה אמנם סדרה של מחקרים על הנדידה ועל הרגלי החורף של פרפרי המונרך, אך גם שם מודים שהימשכות הפרפרים לאותם יערות במקסיקו היא בגדר תעלומה.
כדי לעורר מודעות סביבתית ליערות הללו ובתקווה שאונסק"ו ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם יכיר בהם באופן רשמי כאתרי מורשת - הנציבות הלאומית של מקסיקו לאזורי טבע מוגנים תקיים בסוף אפריל תערוכה יוצאת דופן בפריז. במסגרת התערוכה יוכלו המבקרים לכסות את עצמם בפרפרי מונרך.
תעלומה: למה פרפרים נודדים 4,500 קילומטר?
24.3.2008 / 3:02