שאלת היום: איך שורדים את הצבא בלי לעשן?

אתמול אושרה בכנסת הצעת החוק האוסרת על עישון בבסיסי צה"ל. אלפי נערינו ונערותינו במדים יאלצו מעתה לכתת רגליהם מהשקם, כשהם נושאים את קופסאות המרלבורו שלהם (רגיל או לייט, זה לא משנה), לפינת העישון הקרובה. לא עוד סיגריה במשרד, באפסנאות או בכניסה לנשקייה. מי מאיתנו לא עישן בצבא? אין כמו הסיגריה שאחרי המטווח או השאכטה הראשונה אחרי מסע כומתה.

מן הידועות היא שתעשיית הטבק חייבת עשרות צרכנים מכורים לצה"ל. האם ניתן בכלל לעבור את שנות השירות הצבאי בלי להצית סיגריה תחת כל עץ רענן? האם הלחצים שמתלווים לשירות צבאי, ובוודאי שירות קרבי, צריכים לזכות את החיילים בפטור מהאיסורים החדשים על עישון במרחב הציבורי? או שאתם מאלה שתומכים בכל חוק (גם אם גלעד ארדן לא יזם אותו) שמגביל את העישון במקומות ציבוריים ועשוי להפחית את שיעור המעשנים?