שלוש ספינות נושאות תירס יצאו מנמלי ים באוקראינה

מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי, הזהיר כי מתקן הגרעין הגדול של אוקראינה "יצא מכלל שליטה" ופירסם קריאה דחופה לרוסיה ואוקראינה לאפשר למומחים לבקר בדחיפות במתחם הגדול במטרה לייצב את המצב ולמנוע תאונה גרעינית.

גרוסי אמר בראיון לסוכנות הידיעות אסוסיאייטד פרס, כי המצב נהפך למסוכן יותר מדי יום במתקן זפוריז'יה בדרום מזרח העיר אנרהודר, שעליה השתלטו הרוסים בתחילת מרץ. "כל עקרון של בטיחות גרעינית הופר" במתקן, הוא אמר. "מה שנמצא על כף המאזניים הוא מסוכן ורציני ביותר".

גרוסי מנה הפרות רבות של בטיחות המתקן ואמר כי זה קורה "במקום שבו מתנהלת מלחמה" ליד אזור בשליטה רוסית.

גרוסי אמר כי נוצר מצב פרדוקסלי שבו המתקן נמצא בשליטת רוסיה, אך הצוות האוקראיני הוא שמפעיל את הפעילות הגרעינית, מה שמוביל לחיכוכים ואלימות. בנוסף, שרשרת האספקה של הציוד וחלקי החילוף של המתקן שובשה ולא בטוח שהמפעל מקבל את כל מה שהוא צריך.

"כשמצרפים את הכל, רואים שנוצר מצב שקורים במתקן דברים שלעולם לא צריכים לקרות במתקן גרעיני", אמר גרוסי.

אוקראינה טוענת כי רוסיה מגבשת כוח תקיפה צבאי שמטרתו עיר הולדתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, קריבי ריה, במרכז אוקראינה. לדבריה, מוסקבה מכינה גם מתקפה חדשה בדרום המדינה.

רוסיה השתלטה על דרום אוקראינה אך קייב אמרה שתגיב במתקפת נגד באזור. הצבא האוקראיני הצליח לכבוש מחדש 53 כפרים באזור חרסון הכבוש. פיקוד דרום של אוקראינה אמר כי המצב מתוח וכי רוסיה מתקיפה לאורך קו החזית.

העיר התעשייתית קריבי ריה, שבה גדל זלנסקי, נמצאת במרחק 50 ק"מ מקו החזית הדרומי. "רוסיה התחילה לגבש קבוצה שתתקוף בכיוון של קריבי ריה", נמסר.

שלוש אוניות נושאות עשרות אלפי טון של דגן יצאה מנמלי ים אוקראיניים, על פי דיווח של משרד ההגנה הטורקי. השלוש יצאו לדרך בעקבות הסכם שנחתם בשבוע שעבר בין אוקראינה, רוסיה, טורקיה והאו"ם לשחרר את הנמלים ולפתור את משבר המזון הגלובלי. שתי אוניות יצאו מנמל הים בצ'ורנומורסק ואחת מנמל אודסה בדרום המדינה. הן נושאות 58 אלף טון תירס.

הסנאט האמריקני אישר אתמול (חמישי) ברוב קולות את החברות של פינלנד ושבדיה בנאט"ו וקרא להתרחבות ברית ההגנה "ניצחון" לביטחון הלאומי של ארצות הברית - ויום של חשבון נפש לנשיא ולדימיר פוטין.

ההצבעה שעברה רוב דו מפלגתי של 95-1 למועמדות של שתי המדינות האירופיות שנמנעו עד המלחמה באוקראינה להצטרף לברית, היא צעד קריטי בדרך להתרחבות של נאט"ו וההסכם בן 73 השנים של הגנה הדדית בין ארצות הברית לבעלות בריתה הדמוקרטיות באירופה.

אישור של כל המדינות החברות בנאט"ו - כיום 30 - נדרש גם כן. המועמדות של פינלנד ושבדיה קיבלה כבר אישור מיותר ממחצית המדינות בשלושת החודשים מאז הגישו את הבקשה. "הפלישה של רוסיה שינתה את הדרך שבה חשבנו על הביטחון בעולם", אמרה הסנאטורית הדמוקרטית אמי קלובשר ממינסוטה.

משרד החוץ ומשרד ההגנה של ארצות הברית רואים בשתי המדינות "ספקיות ביטחון" וסבורים כי הן יחזקו את ההגנה של נאט"ו, במיוחד באזור הבלטי. שתי המדינות הגישו בקשה להצטרפות לברית במאי וזנחו מדיניות רבת שנים של נייטרליות צבאית.

כל ממשלה שחברה בנאט"ו חייבת לאשר כל חברה חדשה לפני הצטרפות. טורקיה העלה חששות בנושא והאשימה את שתי המדינות במדיניות מרוככת כלפי ארגונים כורדיים טורקיים, שלדבריה הם ארגוני טרור. לפיכך, טורקיה כרגע היא האיום על ההצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו.

אנטולי צ'ובאייס, צאר ההפרטה לשעבר בברית המועצות שהתפטר מתפקידו כשליח מיוחד של הקרמלין בעקבות המלחמה באוקראינה, מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים באירופה וסובל מהפרעה נדירה במערכה החיסונית, כך אמרו שני מקורות המקורבים אליו ל"רויטרס". מהקרמלין נמסר כי "אלה חדשות עצובות", וכי "אנו מאחלים לו החלמה מהירה".

צ'ובאייס בן ה-67 סובל ככל הנראה ממחלת גיליאן-ברה (Guillain Barre) - הפרעה שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את העצבים ופוגעים בתפקודם, אמרו המקורות. "הוא חושב שזאת המחלה", אמר אחד המקורות. "הרופאים אמרו כי גילו אותה בזמן".

סוכנות מודיעין אירופית שבודקת את המקרה, לא חשפה עדיין את תוצאותיה, אמר המקור. פעילי אופוזיציה ברוסיה ואנשי תקשורת סבורים כי הוא הורעל.

"איני חושב שזאת הרעלה", אמר אחד המקורות. "הוא עדיין מאושפז בטיפול נמרץ. זאת מחלה נוראית. הבעיה העיקרית היא שהחולה מפסיק לנשום". על פי המקור השני, אשתו של צ'ובאייס, אבדוטיה שמירנובה, נמצאת לצדו. צ'ובאייס עצמו אינו מסוגל ללכת אך יכול לדבר.

הכתבת והפעילה הפוליטית הרוסיה קסניה סובצ'אק, היתה הראשונה שדיווחה על מצבו של צ'ובאייס, שבעבר כיהן כראש הסגל של הנשיא בוריס ילצין, והיה הנציג המיוחד של ולדימיר פוטין ליחסים עם ארגונים בינלאומיים לפני שהתפטר.

צ'ובאייס היה חלק מקבוצה חזקה ביותר של כלכלנים רוסים שרצו לבסס את המעבר לקפיטליזם לאחר נפילת החומה והתפרקות ברית המועצות ב-1991. הוא מכר כמה מהנכסים התעשייתיים הגדולים ביותר של רוסיה בשנות ה-90.

אונייה נושאת תירס אוקראיני יצאה מנמל הים של אודסה בדרום המדינה - הראשונה שעושה זאת כחלק מהסכם לפתוח את נמלי הים של אוקראינה, כך אמר שר התשתיות האוקראיני אולכסנדר קוברקוב. "האונייה הראשונה נושאת דגן מאז #RussianAggression עזבה את הנמל. הודות לתמיכה של כל המדינות השותפות והאו"ם יכולנו ליישם במלואו את ההסכם שנחתם באיסטנבול", הוא צייץ.

אוקראינה, רוסיה וטורקיה בתיווך האו"ם הגיעו להסכם להבטיח את היצוא הבטוח של חיטה ודגן מנמלי הים השחור של אוקראינה, שהיו תחת מצור רוסי מאז הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר. "שבירת המצור תספק הכנסות זרות בסך לפחות מיליארד דולר לכלכלה, והזדמנות למגזר החקלאות לתכנן את עונת הקציר בשנה הבאה", אמר קוברקוב.

"בנמלי הים באזור אודסה ממתינות עוד 16 אוניות לתורן. הן היו במצור הרוסי גם כן מאז תחילת הפלישה. היום אוקראינה ושותפותיה עושות צעד נוסף לקראת מניעת רעב עולמי", הוא הוסיף.

האונייה נושאת 26 אלף טון של תירס והיא צפויה לעבור בדיקות באיסטנבול לפני שתמשיך לטריפולי בלבנון, נמסר ממרכז הפיקוח של האו"ם (JCC) שהוקם במיוחד. האונייה "רזוני" מסיירה ליאון צפויה להגיע לטורקיה ב-2 באוגוסט. כל הצדדים התבקשו ליידע את הצבא כדי להבטיח מעבר בטוח שלה.

חברת האנרגיה הרוסית גזפרום הודיעה כי עצרה את אספקת הגז ללטביה - המדינה האחרונה באיחוד האירופי שעדה לצעד כזה על רקע המתיחות מול אוקראינה.

גזפרום האשימה את לטביה בהפרה של תנאי הרכישה, אך לא סיפקה פרטים לגבי ההפרה. לטביה מסתמכת על הגז הרוסי, אך על פי הממשלה, ההחלטה של גזפרום לא תשפיע באופן משמעותי עליה.

מדינות האיחוד מאשימות את רוסיה בשימוש ביצוא הגז כנשק כתגובה על הסנקציות המערביות שמוטלות עליה בשל הפלישה לאוקראינה. בלטביה, גז מהווה רק 27% מצריכת האנרגיה. נאט"ו תגברה כוחות בלטביה ובמדינות השכנות אסטוניה וליטא.

במדינות הבלטיות חיים מיעוטים רוסיים גדולים שהיו חלק מברית המועצות. הן מתכננות כעת להפסיק את יבוא הגז הרוסי בשנה הבאה.

גזפרום צמצמה את אספקת הגז לאירופה דרך צינור נורד סטרים 1 ביום רביעי שעבר בכ-20%. מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, גזפרום עצרה אספקת גז לבולגריה, פינלנד, פולין, דנמרק והולנד. רוסיה גם עצרה את מכירת הגז לחברת של אנרג'י יורופ בגרמניה. האיחוד כעת מנסה להגביר את יבא הגז ממקומות אחרים, כולל נורבגיה, קטאר וארצות הברית.

הנשיא וולודומיר זלנסקי קרא לאזרחים להתפנות מאזור דונצק, שבו מתרחשים קרבות עזים עם הצבא הרוסי. קייב ביקשה מהצלב האדום והאו"ם לבדוק מה המצב של חייליה שמוחזקים על ידי רוסיה.

הנשיא הזהיר כי מאות אלפי אנשים, כולל עשרות אלפי ילדים, נמצאים עדיין באזורי הקרבות. מושל דונצק אמר כי שישה אזרחים נהרגו ו-15 נפצעו ביום שישי. "אנשים רבים מסרבים לעזוב, אך צריך לעשות זאת...מהר ככל האפשר. ככה יהיה לצבא הרוסי פחות זמן להרוג" הוא אמר. "בבקשה, אנחנו נסייע. בשלב הזה של המלחמה, טרור הוא הנשק העיקרי של רוסיה".

מחוז דונצק המזרחי הוא שדה הקרב העיקרי מאז תחילת המלחמה. על פי הערכות, מספר האזרחים שעדיין חיים באזור שלא נכבש על ידי הרוסים הוא 200-220 אלף. צו פינוי חובה פורסם אתמול ובו נכתב כי מצב דחוף לפני החורף, בעיקר בשל העובדה שיש 50 אלף ילדים באזור.

זלנסקי קרא לקהילה הבינלאומית, בעיקר לארצות הברית, להגדיר את רוסיה "מדינה תומכת טרור". אתמול כלא שבו עצורים חיילים אוקראינים בעיר אולניבקה, שבשליטת רוסיה, הופצץ ועשרות בני אגם נהרגו. נציב זכויות האדם של אוקראינה, דמיטרו לובינטץ, אמר כי ביקש מהצלב האדום ומהאו"ם להגיע לעיר.

שגרירות רוסיה בבריטניה עוררה אתמול סערה לאחר שקראה ללוחמים האוקראינים שהתבצרו במפעל הפלדה אזובסטל בעיר מריופול הכבושה כעת ל"עבור הוצאה להורג משפילה" באמצעות תלייה לעומת כתת יורים משום שהם "אינם חיילים אמיתיים".

טוויטר הותירה לציוץ להישאר אף שהוא הפר את החוקים שלה בנוגע לדברי שטנה, משום שיש בו עניין לציבור.

גורמים אוקראינים פירסמו עדכון שלפיו לפחות 20 טילים שוגרו מבלארוס לאוקראינה לפנות בוקר. פיקוד צפון האוקראיני דיווח כי מתקפת הטילים יועדה לאזור צ'רניהיב. לא דווח על נפגעים.

בנוסף, רוסיה פגעה בתשתיות באזור קייב מוקדם הבוקר, על פי גורמים אוקראיניים רשמיים. מושל אזור קייב, אולקסי קולבה, אמר כי מתקפת טילים שוגרה לאזור בצפון הבירה.

במקביל, יועץ בכיר של הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר כי הכוחות הרוסיים מציבים כמות גדולה של חיילים בשלושת המחוזות הדרומיים של אוקראינה, בצעד שנתפש כשינוי טקטיקה מצד מוסקבה.

המערב מסתכן בגרימת עימות גרעיני עם סין או עם רוסיה בשל "חוסר התקשורת" עם שתי המדינות, כך הזהיר היועץ לביטחון לאומי בבריטניה.

לדברי סר סטיבן לאבגרוב, שחיקת הערוצים שמתנהלים מאחורי הקלעים מובילה לסיכוי גבוה יותר של הסלמה לא מכוונת למלחמה. בנאום שנשא במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, אמר היועץ הכיר כי לדעתו, ההידרדרות של התקשורת עם סין ורוסיה יצרה סיכון גבוה של "הסלמה מהירה לקראת עימות אסטרטגי".

"שני הגושים המונוליתיים של ברית המועצות ונאט"ו הצליחו להגיע להבנה משותפת של דוקטרינה שנעדרת כיום", הוא אמר. "הדוקטרינה אינה שקופה במוסקבה ובבייג'ין, ובוודאי שלא בטהרן ובפיונג יאנג".

לאבגרוב הוסיף כי "במהלך המלחמה הקרה, הרווחנו משורה של משאים ומתנים ודיאלוגים ששיפרו את ההבנה לגבי הדוקטרינה הסובייטית והיכולות וההיפך. זה העניק לנו רמה גבוהה של ביטחון שלא נעשה טעות שתוביל אותנו למלחמה גרעינית.
"כיום, אין לנו את אותם יסודות עם מדינות אחרות שעלולות לאיים עלינו בעתיד - בעיקר עם סין. בריטניה תומכת בשיחות שמציע הנשיא ג'ו ביידן לנהל עם סין".

ביידן צפוי לשוחח היום עם נשיא סין שי ג'ינפינג - השיחה הראשונה מאז מרץ - בניסיון להפיג את המתיחות בנוגע לטייוואן שהחריפה בשל ביקור מתוכנן של דוברת בית הנבחרים האמריקני ננסי פלוסי בחודש הבא.

דמיטרי מדוודב, הנשיא לשעבר של רוסיה, אמר החודש כי התמיכה המערבית באוקראינה גרמה למשבר הרציני ביותר ביחסים בין רוסיה למערב מאז משבר הטילים בקובה ב-1962. לאבגרוב אמר על המלחמה באוקראינה כי "עברנו באחרונה את הרף העגום של 150 ימים מאז הפלישה הרוסית והמלחמה הלא חוקית. אני חושש שהעימות מתאים לדפוס שלפיו רוסיה מתנהגת בכוונה בצורה לא אחראית כדי לחתור תחת הביטחון הגלובלי".

הרשויות בעיר חרסון שנתונה לשליטת רוסיה, סגרו את הגשר היחיד לעיר שעובר מעל נהר דנייפר, לאחר שהצבא האוקראיני הפציץ אותו, אמר גורם רשמי בממשל הפרו רוסי.

גשר אנטוניבסקי נסגר לאזרחים, אך התשתיות שלו לא נפגעו מהמתקפה, אמר קיריל סטרמוסוב, סגן מפקד המינהל הרוסי לסוכנות הידיעות אינטרפקס. "התחבורה על הכביש נעצרה בשל המתקפה".

אוקראינה מנהלת כעת מתקפת נגד רוסיה שמטרתה לכבוש מחדש את חרסון. דוברת של הצבא האוקראיני אמרה בראיון כי הצבא האוקראיני השתדל לא לפגוע בגשר.