וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ה"פאנקיסט" שהתריע נגד הקונספציה, וכשל

אלברט סודאי, איש אמ"ן, זכה לכינויי גנאי מחבריו כי התנגד לקיבעון המחשבתי בנוגע למצרים. בעדותו בוועדת אגרנט חשף כיצד זיהה היערכות מצרית למלחמה, בעוד השאר עצמו עיניים

בווידאו: 40 שנה ליום הכיפורים נחשפות העדויות מהמלחמה/צילום: דו"צ, עריכה: יותם בן-דוד, קריינות: לירון בארי

"הקונספציה" שבה היה שבוי אגף המודיעין של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, היא אחת הסיבות לחוסר המוכנות המערכתית בצה"ל למלחמה שגרמה לאבדות קשות לישראל. מכת המחץ שהנחית צה"ל על צבאות ערב במלחמת ששת הימים שש שנים קודם לכן, רק חיזקה את ההערכות לפיהן המצרים יחששו לפתוח במתקפה כל עוד לא ישיגו עליונות אווירית נגד צה"ל.

עדויות חדשות שנחשפות לרגל 40 שנים למלחמת יום הכיפורים, על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, מצביעות על כך שה"קונספציה" - המושג שהוטבע על ידי חברי ועדת אגרנט שהוקמה לבדיקת הנסיבות שהובילו למלחמה, הייתה נחלת הכלל כמעט בקרב אנשי אמ"ן ערב המלחמה. אותן עדויות, שנחשפות במסגרת פעילות ועדת אנגלרד האמונה על חשיפת עדויות אגרנט, בראשות שופט בית המשפט העליון, יצחק אנגלרד, חושפות בנוסף כי לפחות אדם אחד באמ"ן, אזרח עובד צה"ל בשם אלברט סודאי שנחשב "עוף מוזר" על ידי חבריו, האמין כי התכונה הרבה בקרב הכוחות המצריים לפני פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר, לא נבעה מהיערכות לקראת תרגיל צבאי רחב היקף, כי אם בהכנות אחרונות לקראת מלחמה.

עדויות ועדת אגרנט - סיקור מיוחד:
ועדת אגרנט לאלופים: "ראש אמ"ן הוא כהן גדול?"
קציני צה"ל באגרנט: "כשרוצים לחיות, נאחזים בציפורניים"

ועדת אגרנט. סער יעקוב, לשכת העיתונות הממשלתית
חברי ועדת אגרנט/לשכת העיתונות הממשלתית, סער יעקוב

"בדרך כלל הייתה לי דעה שונה מראש הענף ומהקונצנזוס של המחלקה, שהערבים לא הולכים למלחמה", סיפר סודאי, ראש מדור במחלקת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, לחברי הוועדה ב-20 בדצמבר 1973. "יכול להיות שבגלל זה גם תפשתי את הידיעות בצורה שונה מכל השאר. הערכתי אותן כך למעשה כבר בראשית השנה, בחודש מרץ, עם שינוי הממשלה במצרים. ראיתי זאת בחומרה, גם בגלל ההצהרות של סאדאת, ש'אנו הולכים לעימות כולל', וגם מעצם העובדה שהוא נטל על עצמו את תפקיד ראש הממשלה", הסביר סודאי את הסיבות שהובילו אותו למסקנה הפוכה מיתר חבריו במחלקה.
לדבריו, "תמיד הערכתי – זו הייתה גם דעה של כולנו, שראשות הממשלה זה מן בלם זעזועים עבורו, שכישלונות הוא יכול להטיל על ראש הממשלה. אם הוא נטל על עצמו את התפקיד, פירוש הדבר שהוא הולך למשהו רציני". סודאי הסביר כי "קיבלתי זאת לחומרה, ולא כפי שהשאר קיבלו זאת, כאילו הוא הולך לעימות כולל, שפירושו מלחמה לטווח ארוך". איש אמ"ן הבהיר כי נהג לנתח את ידיעות המודיעין שקיבל לפי הנחת המוצא שלו.

"גם אז הערכת זאת לחומרה?", שאל יו"ר הוועדה אגרנט.

"בהחלט", השיב סודאי.

"אתה חשבת שזו אפשרות של מלחמה", אמר אגרנט.

"אבל לא בסבירות גבוהה", אמר.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
נשיא מצרים אנואר סאדאת מתודרך ע"י ראשי הכוחות המצרים על התקדמות הקרבות בסיני. AP
מינה עצמו גם לראש ממשלה. נשיא מצרים אנואר סאדאת במלחמת יום הכיפורים/AP

סודאי הסביר כי לנוכח ריכוזי הכוחות הגדולים בצד הסורי, במחלקת המחקר שבה עבד טענו כי מדובר בפעולה שנבעה כתוצאה מתקרית שאירעה בחודש ספטמבר באותה שנה בין כוחות צה"ל לצבא סוריה. "קיבלתי זאת כלא מספיק עונה על הבעיה", אמר סודאי, "זאת משום שהריכוזים התחילו לפני התקרית האווירית, שבה הפלנו 13 מטוסים". הנחת עבודה נוספת הייתה, לדברי איש המודיעין, כי אם הסורים יחליטו לפתוח במלחמה נגד ישראל, הם לא יעשו זאת לבד. "על כן, כאשר התחילו הידיעות על ריכוזים, על תרגיל במצרים, והייתי אומר גם ידיעות התרעתיות... על אפשרות של פעולה סורית, ראיתי זאת במקביל גם שמצרים יוצאת למלחמה", אמר, והוסיף: "עשיתי יישום של הידיעות האלה על מצרים. הערכתי שאם סוריה הולכת, אז גם מצרים הולכת. התחלתי לראות סימנים שלכאורה, כל אחד בנפרד, אפשר לראות אותו כלא כלום. אבל ההצטברות של הידיעות ביחד... השורה המצטברת של הידיעות, ראיתי אותן יותר בחומרה".

סודאי המשיך בעדותו בפני חברי הוועדה, והסביר כי הדאגה הממשית ביחס לידיעות המודיעין שקיבל התעוררה ב-2 באוקטובר, ארבעה ימים לפני פרוץ הקרבות. "היו כמה ידיעות, למשל בשטח הימי, שצוללת יוצאת לפורט-סודאן, שמשחתות מצריות עוברות מעדן לברברה בסומאלי. הביאו יחידות ימיות לפורט סעיד עם מטולי רימונים – וזה דבר שלא היה בפעמים הקודמות", אמר. סודאי סיפר כי בעקבות הדיווחים הגוברים בדבר היערכות הכוחות המצריים, הוא ניסה להעביר את מה שהרגיש לממונים עליו. "ניסיתי להעביר את התחושה שלי בצורה עקיפה, כי גם בעבר, כשייחסתי יותר חשיבות לאפשרות המלחמה – משום מה כינו אותי 'אלארמיסט', 'פאנקיסט'".

"מי כינה אותך?", התפלא ידין.

"מדי פעם קצין", הסביר, "'אל תהיה אלארמיסט, אל תהיה פאנקיסט'".

סודאי סיפר כיצד ניסה להעביר את המסר, לפיו קיים סיכוי רב לפתיחת מלחמה מצד המצרים, לראש המדור הצבאי המקביל לו, אך לדבריו, מכיוון שהוא נכנס לתפקיד כמה חודשים קודם לכן, הוא "היה מושפע יותר מראש הענף". אפילו בשיחות מזדמנות ניסה סודאי להסביר על הסכנה המתקרבת. בשיחה שקיים עם עוזר דובר צה"ל, אמר לו סודאי: "במחלקת המחקר לא מאמינים שתהיה מלחמה, אבל אתה צריך להכין את המחלקה שלך שתהיה מלחמה. ייתכן שהדברים גרמו לו לחזור ולשוחח ברצינות עם ראש הענף".

הסימנים המעידים על מלחמה קרבה המשיכו לצוץ על פני השטח, אך סודאי רצה לוודא זאת, וביקש מאנשי פיקוד דרום לבדוק אם שדות הנפט במורגאן שבשליטת מצרים עדיין פועלים. את התשובה לשאלה הוא לא הספיק לקבל. "בעקבות כך הלכתי וניהלתי שיחה עם ראש הענף, ואמרתי לו שלדעתי המצב מחמיר. לדעתי הסימנים גוברים מאוד למלחמה". ראש המדור לא השתכנע, אך הציע לפנות לראש המחלקה. כיוון שהקצין האחראי לא היה פנוי, ראש המדור אמר כי יעביר לו את דבריו של סודאי.

משאיות של הצבא המצרי חוצות את תעלת סואץ. AP
משאיות של צבא מצרים חוצות את תעלת סואץ בסיני/AP

"הגעתי למחרת והופתעתי שבסיכום שיצא בלילה שוב הייתה הערכה של מלחמה בסבירות נמוכה", סיפר סודאי. הוא הסביר כי בשבוע שקדם למלחמה, באופן יוצא דופן הוא גם לא נקרא לישיבות שבהן דנו במצב במצרים. ב-5 באוקטובר, יום לפני פרוץ הקרבות, סודאי ניתח ידיעת מודיעין שגרמה לו לחזק עוד יותר את הערכתו בדבר כוונות המצרים.

"מה הייתה הידיעה?", שאל השופט לנדוי.

"שיש הוראה להפסיק את צום הרמדאן", השיב סודאי, והוסיף: "היות וראש המדור איננו מזרחן וגם לא מכיר את הטכסיות המוסלמית, הוא ביקש להתייעץ איתי. אני אמרתי לו את הפירוש המחמיר שלי". סודאי מיהר אל משרד ראש המחלקה עם המידע שבידיו, אך הוא אמר: "כבר שמעתי על כך. המדור הצבאי אומר שזה היה מקודם".

תעלת סואץ בחצי האי סיני במלחמת יום הכיפורים. באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, דובר צה"ל, דובר צה"ל
כוחות צה"ל בתעלה/דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, דובר צה"ל

יו"ר הוועדה הקשה על סודאי ושאל כיצד ייתכן שלמרות כל ההתרעות והאזהרות שהשמיע, חברי הוועדה לא מצאו תימוכין לכך בדוחות אמ"ן בנושא מצרים שהוכנו בחודשים שקדמו לכך.
"חופש דעה בדיונים – ישנו. אבל בכתב יש את הקונצנזוס. אסור לכתוב דבר שהוא לא מקובל", הסביר סודאי את הקיבעון המחשבתי שבו פעלו אנשי אגף המודיעין של צה"ל.

"אסור לכתוב דבר?", התפלא אגרנט.

"זה לא שאסור לכתוב, אלא לקברניטים – כמו שאנו קוראים להם, צריכה להיות הדעה המקובלת באמ"ן – הערכת המוסד כולו, ולכן אני לא יכול לכתוב דעה חריגה במסמך הזה", הסביר סודאי, וציין כי במהלך עבודתו באמ"ן הוא לא מצא כלים לבטא את דעתו בחופשיות.

"אני חושב שמאז מלחמת ששת הימים היינו יותר שאננים מהבחינה הזו", אמר, זאת אומרת שהדעה הזו, שהצד השני לא יכול לעשות כלום – שלטה. ולכן כל דעה מנוגדת, לא מצאה ביטוי, לא הייתה פופולארית".

עדותו של אלברט סודאי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully