(צילום: רויטרס; עריכת וידאו: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ')
לחיבוק המרגש הזה, חיכתה שרה מרמורק 65 שנה. מרמורק, יהודייה מפולין המתגוררת כיום בקנדה, נפגשה אתמול (שלישי) בניו יורק עם האדם שהציל את חייה בשואה.
ביוני 1943, כשהיתה בת 20, נלקחה מרמורק למחנה העבודה זקולנה בפולין, כדי לעבוד במפעל נשק נאצי.
אלא שלמרבה המזל, במפעל הנשק פגשה מרמורק את ולדיסלב מיסיונה, אז צעיר בן 18, שהיה אז מפקח על חוות ארנבים שהייתה שייכת לבעלי המפעל - וכיום אזרח ארצות הברית.
מיסיונה, שנחרד מיחסם של הנאצים ליהודים, ביקש להעביר לחווה נשים יהודיות, מתוך כוונה להגן עליהן. מרמורק וארבע נשים נוספות הוקצו לחווה, שם העסיק אותן וסיפק להן מזון, בגדים ו?תרופות. מצבן הנפשי של הנשים היה רעוע, ומיסיונה כתב להן שירים כדי לעודד את רוחן והבטיח להן כל העת שהן ישרדו.
"העניק לי את הרצון להמשיך הלאה"
"בתת המודע, כדי להיות מסוגלת להמשיך בחיי, ניסיתי להדחיק את כל מה שעברתי", סיפרה אתמול מרמורק, במעמד הפגישה. "גם את המחנות - שום דבר לא קרה לי. זה קרה למישהו אחר. בדרך הזו שרדתי".
"מר מיסיונה", הוסיפה, "העניק לי את הרצון להמשיך הלאה, לחיות ולא לבזות את עצמי, לחשוב שאני מישהי ושאני הולכת לשרוד".
המחנה חוסל על ידי הנאצים ביולי 1944. מרמורק נשלחה לאושוויץ, אך הצליחה להישאר בחיים עד תום המלחמה. דרכם של השניים נפרדו, עד לפגישה אתמול. מיסיונה, כיום בן 85, היה נרגש מאוד מהמעמד. "עד לפני כמה חודשים לא חשבתי שאראה אי פעם את שרה", אמר. "לא חשבתי שאוכל לראות מישהי מנשות חוות הארנבים, בשל הבריאות המידרדרת שלי".
המפגש אורגן על ידי הקרן היהודית למען חסידי אומות העולם, הפועלת להפגיש בין ניצולי שואה למציליהם. ביום חמישי הקרוב יחגוג מיסיונה את חג ההודיה עם רעייתו, ולראשונה זה שישה עשורים - גם יחד עם האשה שחבה לו את חייה.