מה באמת מפחיד את הישראלים בסיני? שהמלצר יתעכב

מחקר שהתפרסם אתמול (שני) בדק תיירים ישראלים המטיילים בחצי האי סיני ומצא, באופן מפתיע למדי, שנושא הטרור היה למעשה שלישי בחשיבותו מבחינת החששות שלהם.

בראש ובראשונה חששו התיירים מהקשר בינם לבין המארחים. בנושא זה הובעו חששות מגילויי עוינות של המארחים, בין אם מצריים או בדואים. במקום השני הובע חשש מאיכות שירות האירוח בסיני, הכוונה היא לאיכות המזון ולתנאי היגיינה וסניטציה. כאמור, רק במקום השלישי נמצא החשש מטרור, שכלל, בין היתר, פחד מחוסר יעילות המקומיים בטיפול בפעולות תגובה למעשי טרור. כמו כן, הביעו הנחקרים חשש מהמוני מבקרים ביעדים המבוקשים ומהשפעות השימוש בסמים מבחינה נפשית, בריאותית וחוקית.

החוקרים, פרופ' נתן אוריאלי, פרופ' אריה רייכל וד"ר גליה פוקס, מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דריה מעוז מהמרכז ללימודים אקדמיים, חקרו תיירים ישראלים כאשר חצו את הגבול לסיני, על אף האזהרות של המטה ללוחמה בטרור באמצעי התקשורת. החוקרים התעניינו כיצד התיירים מוכנים לנפוש במקום שהוגדר כמסוכן. המחקר, שהתבסס על 489 שאלונים, התמקד בתפיסות הסיכון של הנופשים ובאופן שבו הם מתמודדים עם החשש מטרור.

התיירים הצדיקו את החלטתם לנפוש בסיני למרות "אזהרות המסע" באמצעות שורה של סיבות שמפחיתות, לטענתם, את רמת הסיכון במקום ובזמן החופשה שלהם בסיני. התיירים טענו למשל שהסיכוי לטרור גדל בחגים, שהמארחים אותם הם מכירים ידאגו לשמירה עליהם, שככל שנמצאים קרוב לגבול הישראלי הסיכוי לטרור קטן, שבטוח יותר לא לשהות בבתי מלון, שנוכחות המשטרה מונעת טרור, שטרור אינו מכה פעמיים באותה נקודה, שאמצעי התקשורת מעצימים את תחושת הסכנה בסיני, ושהסיכוי שיתרחש פיגוע טרור בישראל גדול יותר מהסיכוי לטרור בסיני.

מהמחקר עולה עוד שתיירים המגדירים עצמם מבחינה פוליטית כ"ימין" או "מרכז" מביעים חששות מהחופשה בסיני יותר מאשר אלו שהגדירו עצמם כ"שמאל". לדברי החוקרים, יהיה מעניין לבדוק בעתיד אם תפיסה פוליטית גורמת לתחושה מסוימת של סכנה לעומת שאננות, או שתחושת הסכנה גורמת לתפיסה פוליטית מסוימת.

ממצא מעניין נוסף וייחודי שעולה ממחקר זה, שטרם הועלה במחקרים אחרים, היא החשיבות שהתיירים לסיני מייחסים לחששות של בני המשפחה מבחירת היעד. נושא זה מעולם לא הועלה במחקרים שבוצעו על תפיסות סיכוני הטרור. למרות כל המנגנונים שהתיירים משתמשים בהם להפחית את תחושת הדאגה והסכנה של טרור, הם חוששים דווקא מהדאגה של יקיריהם בבית. החוקרים סבורים כי קרוב לוודאי שזה מבטא את הקשר המשפחתי והחברתי ההדוק הקיים בישראל.