בוקר ביפן: "כמו במלחמת העולם, התחושה נוראית"

(צילום:בועז ווליניץ ורויטרס; עריכה: רן צימט; קריינות: אביב אברמוביץ')

שמש אביבית ליוותה הבוקר (חמישי) את אלפי התושבים בדרכם לעבודה באזור המסחרי של טאמאצ'י, קרוב למרכז העיר טוקיו. ההיסטריה שאחזה בעשרות אלפי האנשים שעזבו את העיר בימים לא עושה רושם רב על המקומיים, שממשיכים מצד אחד להצטייד לשעת חירום ומצד שני – מקיימים שגרת חיים די נורמלית. הורים לילדים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים "מיטאה" באזור החליטו להתנדב לטובת הרגעת הרוחות והם עומדים בכניסה למוסדות, ומקבלים את פני הילדים בחיוך, לחיצות יד וברכת בוקר טוב – "אוהיו".

האג'ים מייס, מוסכניק ואב לשלושה ילדים בבית הספר היסודי "מיטאה" הוא פצצת אנרגיה של בוקר. הוא חוסם בגופו השמנמן את הכניסה לסמטה שמובילה לבית הספר, מברך כל ילד שנכנס בסמטה בצעקה תוך שהוא נותן לו "היי פייב" בסגנון אמריקאי בליווי מכת שוטו (מכה עם יד פתוחה) לתיק הגב. "ההורים החליטו בימים האחרונים לעמוד בצמתים הנמצאים בדרך לבתי הספר ולנסות לשפר את מצב הרוח של הילדים. לי באופן אישי זה עושה לא פחות טוב מילדים מפני שאני מקבל מהם את האנרגיה שאני צריך ליום עבודה", אומר מיס.

יחידת הכלבנים המקומית, המסיירת דרך קבע באזור המסחרי ובסמוך לבית הספר, נותרה כמעט חסרת תעסוקה בימים האחרונים. אחת הכלבניות התורניות סיפרה כי היא "מאוד מרוצה מהתנהגותם המאופקת של התושבים. יש לנו יותר זמן איכות עם הכלבים שלנו במסגרת יום העבודה ומתי שהשגרה הלוחצת תשוב – נהיה יותר מוכנים להתמודד עם הפרעות לסדר".

מאות מטרים מערבה מבית הספר, מרכז העסקים שוקק החיים מתנהל בקצביות המוכרת של טוקיו. מאות אנשים לבושים חליפות מהודרות עושים את דרכם בהליכה מהירה לעבודה. קאנג'י הוריי, מנהל מכירות, יליד טוקיו בן 65 עצר לסיגריה חפוזה בפינת הרחוב. גילו לא מפריע לו להיזכר בקלות בתחושות האסון שליוו את ילדותו וביתו, שנים אחרי הפצצה הגרעינית שחירבה את הערים הירושימה ונגסקי. "כמו אז, גם היום – אנחנו יודעים שיהיו עוד המון הרוגים באסון הצונאמי. כנראה גם הרוגים כתוצאה מהתפוצצות הכורים הגרעיניים. רוב האנשים בטוקיו בוודאי היו רוצים לעזור עוד לנפגעים אבל התשובה שלנו, מלבד תרומות, היא לחסוך בחשמל ולשמור על גישה חיובית".

בית חב"ד בטוקיו שוכן גם הוא באזור טאמאצ'י, ובימים האחרונים אין במקום נפש חיה. הרב מנדי סודקביץ', בעל הבית, מתכנן את חזרתו מהונג קונג רק היום, לאחר שהשתכנע כי אין סכנת קרינה ממשית לתושבי טוקיו. נוח, חברו הטוב, קצין יבשה לשעבר בצבא האמריקאי ומתגורר 40 שנה בטוקיו, הגיע לבית הבוקר על מנת לפקח על עבודות הניקיון במקום.

"אני גר בטוקיו יותר מ-40 שנה וכל שנה מחדש מדברים על 'רעידת האדמה הגדולה שתחריב את טוקיו'. כל שנה מדברים, כל שנה זה לא קורה. כל עוד צבא ארה"ב לא מפנה את חייליו מטוקיו – אני בוודאי שלא אתפנה", מבטיח נוח.