יפן: ליבת הכור לא נפגעה, רמת הקרינה פוחתת

(צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק; קריינות: אמיר שילה)

צפירת ארגעה: ליבת הכור הגרעיני "פוקושימה דיאצ'י" בצפון יפן לא ניזוקה, למרות הפיצוץ העז שאירע בו, כך הודיע בצהריים (שבת) דובר של ממשלת יפן, יוקיו אדאנו. עוד הוסיף הדובר, כי בעקבות הפיצוץ, החלה לרדת רמת הקרינה באזור, שעלתה מאוד לפני כן, בעקבות התקלה במערכת הקירור של הכור. גם הלחץ בכור החל לרדת, לדבריו, ובסך הכל נראה כי כיפת הפלדה של המחולל הגרעיני הגנה עליו היטב מהפיצוץ.

למרות ההודעה המרגיעה, עדיין לא ברור לגמרי מה התרחש בכור, ומה מידת הסכנה הנשקפת מכך. גם הרשויות האמונות על כך ביפן מתקשות לספק בשלב זה תמונה מלאה. תמונות הפיצוץ שאירע במחולל מספר 1 בכור שודרו היום ברחבי העולם, בעוד חיילי צבא יפן מפנים רבבות תושבים ברדיוס של 20 קילומטרים מסביב לתחנות. התקשורת היפנית ממשיכה כל העת לשדר הנחיות להתגוננות מפני קרינה, שמוגדרות כ"אמצעי זהירות". גם ראש ממשלת יפן, נאוטו קאו, אמר כי ביטחונם של התושבים המתגוררים באזור הכור "נמצא בעדיפות עליונה" מבחינת מאמצי הרשויות. במקביל, הודיעו הרשויות כי בכוונתן לחלק גלולות יוד לתושבים המתגוררים באזור מתחם הכור, האמורות לעזור נגד השפעות הקרינה הרדיואקטיבית.

הסוכנות הלאומית לבטיחות בתעשיית הגרעין הבהירה בצהריים כי למרות הפיצוץ, נזק רציני לכור "אינו סביר", אולם לא פירטה מעבר לציון העובדה שנסיבות הפיצוץ נחקרות. כעת, לפי הדיווחים, מתרכזים המאמצים בצינונו של הכור, באמצעות הזרמת מי ים. לא ברור בשלב זה אם הניסיונות מצליחים.

מומחי גרעין ביפן וברחבי העולם ניסו היום לנתח את שברי המידע ולהפיק מהם מסקנות ברורות, כשהשאלה המרכזית העומדת על הפרק היא - האם, ומתי, עשויה להתרחש התגובה הקרויה "היתוך גרעיני", בדומה לזו המתרחשת בפצצה גרעינית, ועלולה לגרום לנזק כבד. לפי הדיווחים, עוד לפני הפיצוץ, הגיעה הקרינה הדולפת מהכור בגלל התקלה במערכת הקירור שלו (כמו גם מהכור הגרעיני הסמוך אליו, "פוקושימה דיאני") לרמות גבוהות ביותר - עד פי 1,000 מהגדיל במקומות מסוימים. לפי התקשורת היפנית, אדם שעמד היום במשך שעה אחת מחוץ לכור, נחשף לאותה כמות קרינה לה היה נחשף במצב רגיל במשך שנה.

בממשלה הסבירו כי "הפיצוץ נגרם עקב הצטברות של מימן מעורב בחמצן בין מכל הקירור למבנה חיצוני. לא נגרם נזק למיכל עצמו".

"זה מתחיל להיראות כמו צ'רנוביל", אמר ל-BBC וולט פטרסון ממכון המחקר "צ'טהאם האוס" בלונדון, בהתייחסו לאסון בכור הגרעיני באוקראינה ב-1986. הוא הזכיר בין היתר את הדיווחים על דליפת החומר צזיום, "המעידים כי מתרחש תהליך של היתוך, לכל הפחות". לדבריו, "כשדלק גרעיני מותך ובא במגע עם מים, זה כמעט בוודאות מסתיים בפיצוץ". עוד הוסיף, כי הסכנה העיקרית אינה בטווח המיידי, אלא בהמשך, שכן הפיצוץ פיזר את החומר הרדיואקטיבי סביב והפיץ אותו באוויר.

כתב הסביבה של ה-BBC, רוג'ר הרבין, הוסיף כי להערכתו כי הפיצוץ בכור היה של חנקן: "כשמוטות דלק גרעיניים מתלהטים ובאים במגע עם מים, נוצרת כמות גדולה של מימן דליק ביותר, שעלול להתפוצץ".

בתוך כך, האירועים בכורים הגרעיניים בפוקושימה גם מציפים מחדש דיון ציבורי ביפן לגבי נחיצותם של הכורים הגרעיניים, המשמשים להפקת אנרגיה חשמלית. העיתונאי גדעון ספירו, איש "הוועד הישראלי למען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי", הסביר היום בשיחה עם וואלה! חדשות כי ביפן ישנה תנועה נרחבת הנאבקה נגד הכורים, בין היתר לנוכח הטראומה הלאומית היפנית מהפצצת הירושימה ונגסקי במלחמת העולם השנייה."כשהוקמו הכורים, היה מאבק לא קל, ועכשיו הטראומה הזו מתממשת", אמר. "זו תזכורת למדינות אחרות, שחושבות שכורים גרעיניים להפקת אנרגיה הם הפתרון למשבר הנפט, כשהפתרון האמיתי הוא הקדשת הטכנולוגיה ליצירת אנרגיה ירוקה".

עדכון ראשון: 13:04