שרים בכיכר: ההמנון המצרי עושה קאמבק בהפגנות

(צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')

לכל מהפכה יש שיר שהופך להמנונה הבלתי-רשמי, אלא שלמרות כל השירים היפים והרבים שהושרו על ידי המפגינים נגד משטר מובארק בההפגנות בכיכר תחריר, הפך דווקא ההמנון הלאומי של מצרים לשיר שהתבלט מעל כולם והפך לשיר המהפכה.

ההמנון, "ארצי, ארצי, ארצי", אומץ יחסית מאוחר, בשנת 1979, כהמנונה הלאומי של מצרים. השיר נכתב בהשראת נאום של המנהיג המצרי מוסטפא כאמל והוא מבטא את האהבה העזה של אזרחי מצרים לארצם, "אם כל הארצות".

רבים מבין המפגינים חשו במהלך המחאה נגד המשטר צורך לשיר שירים מצרים ישנים קלאסים, אך בסופו של דבר שבו ושרו מחדש את ההמנון הלאומי של מצרים. מפגינים ברחבי העולם הערבי, שבחרו להביע הפגנות סולידריות עם מצרים, שרו גם הם את ההמנון במהלך אותן הפגנות. מילות הבית הראשון בהמנון אומרות כך: "ארצי, ארצי, ארצי – לך אהבתי ולבי / ארצי, ארצי, ארצי – לך אהבתי ולבי / מצרים, אם כל הארצות – את תכליתי ושאיפתי / ועל כל בני האדם – מה רבות הן ידי הנילוס".

בנוסף להמנון הלאומי, הפכו שירים מצרים "לאומיים" רבים להמנונים בלתי-רשמיים של המפגינים. מרבית השרים שנשמעו בכיכר תחריר הם שירים מתקופת הפיכת "הקצינים החופשיים" בשנת 52' , שהוביל הנשיא המנוח גמאל עבד א-נאצר.

כחלק מחיזוק תחושות הגאווה הלאומית של המצרים, נטשו המפגינים את שירי הפופ המתקתקים של זמרים כמו עמר דיאב, ונזכרו בשיריהם האהובים והקלאסיים של עבד אל-חלים חאפז, הנחשב לאחד מגדולי הזמר המצרי ולאחד הזמרים הנערצים על נאצר, וכמו כן חזרו לשיריה של אום כולת'ום, של דלידה, ושל זמרים קלאסיים נוספים.

מבין השירים הפופולרים ביותר בימים אלו בכיכר ההפגנות, המושמעים ללא הרף גם ברמקולים מסביב, ניתן לציין את השיר "וטני חביבי, אל-ווטן אל-אכבר" ("מולדתי אהובתי, מולדתי הגדולה") של עבד אל-חלים חאפז ואת השיר "חילווה יא בלדי" ("ארצי היפה") של הזמרת דלידה.

במצרים יש מי שמקווה שבזכות המהפכה המתרחשת בימים אלו, ינטוש הנוער המצרי את המוזיקה "הרדודה" וישוב אל חיקה של המוזיקה הלאומית והאיכותית של אום כולת'ום ועבד אל-חלים חאפז.