(צילום: אדריאן הרבשטיין, עריכה: גדי וינסטוק)
כ-10,000 בני אדם צעדו היום (ראשון) למען גלעד שליט. 10,000 קולות שונים, אך לכולם מסר אחד ברור: להחזיר את גלעד הביתה במהרה ובכל מחיר. הצועדים סיימו את יום הצעדה בנהריה כאשר הם עייפים אך נחושים להמשיך את המסע בדרך לירושלים.
הצועדים הגיעו בשעה 12:00 בצהריים לפי התוכנית אל קיבוץ כברי. לאורך כל הדרך שרו הצועדים "חי חי גלעד עוד חי". בראש המצעד הלכו אביבה ונועם שליט וכן אחיו של גלעד, יואל שליט, שהחזיק בידה של אהובתו החדשה יערה וינקלר, אותה הכיר באוהל החאה בירושלים.
נועם ואביבה הובילו את הצעדה, הם הלכו בקצב מהיר בראש השיירה, ומי שבטעות עקף והתקדם, מיד הוחזר על ידי הצועדים אל השורות האחוריות.
יואל מרשק, המגדיר את עצמו כמפקד המסע, סיפר לנו בהתרגשות על ההיענות לצעדה למען גלעד: "איזו הצלחה. זה הפך להיות 'המסע של העם'. זה יצא מחיק המשפחה כמו שגלעד שליט יצא". תושבת תל אביב צעקה לידנו: "זה לא רק המסע של העם זה אם כל הצעדות". מרשק המשיך ואמר כי "זה גם מסע מחאה נגד נתניהו, מה זה 1,200 מחבלים? יש לחמאס מאות אלפי מחבלים".
במהלך הצעדה נתקלנו גם בגל מור שחגג בר מצווה לפני כשבוע. הוא גר ביישוב מצפה הילה, היישוב בו גרה גם משפחת שליט. "הייתי חייב לצעוד ולעשות משהו שיחזירו אותו הביתה. זה מה שאני רוצה, לא משנה מה המחיר שצריכים לשלם. גם בבר מצווה שלי ביקשתי שהוא יחזור הביתה".
מור לא צעד לבד. סבתא שולה המתינה לו בקיבוץ כברי, שם הם החליפו משמרות בצעדה. שולה לינדמן, בת 69, לא דואגת שלא תוכל להתמיד בצעדה. היא דואגת רק לדבר אחד: "יש לי 13 נכדים וחמישה ילדים בכל רחבי הארץ. אני אדאג לזה שהם יהיו בצעדה. למרות שכל אחד מהם עסוק אנחנו נמצא את הפתרון. היום אני מחליפה את הנכד שלי וממשיכה לנהריה מקיבוץ כברי", אמרה שולה.
כבר 50 שנים שהיא גרה בקיבוץ כברי בצפון מלמדת אנגלית בתיכון הצמוד לתיכון מנור כברי, בית הספר בו למד גלעד. "יש לי נכד חייל ועוד נכדה חיילת. הבנים שלי היו קרביים. להחזיר את גלעד שליט הביתה זה יהיה מסר למשפחה שלי ולתלמידים שלי".
בצומת כברי התקבלו הצועדים במחיאות כפיים ובבלונים צהובים. אביבה התחבקה עם העוברים ושבים. שלושה חברים קרובים מבית ספרו של גלעד צעדו בחולצות אדומות עליהם נכתב "השלחת וגם שכחת?". מורל אסרף, איתי גלוברזון ועפר בלוך, בני 17 לפני השירות הצבאי, רק קיבלו לאחרונה את הצו הראשון. הם היו בכיתה ח' כשגלעד נחטף. היום הם בצעדת מחאה לשחרורו.
"החולצה אומרת הכל", אמר לנו מורל. "המדינה דואגת שלא יתגייסו ואנחנו אומרים כן להתגייס ועוד רצים ליחידה הכי טובה. אבל שהמדינה תדאג לנו. הפיתרון שהמדינה מביאה זה השתמטות, וזה לא מקובל עלינו. שיתנו לנו גב. לשלוח אותנו לצבא אין בעיה, אבל שידאגו לנו".
איתי מצידו ממשיך את הצעדה עד ירושלים עם החברים. "אני חייב לעשות משהו. אני לא יכול להיבחר לכנסת, אני גם עוד לא יכול לבחור, אז לפחות אני אצעד עד ירושלים עד שגלעד יחזור הביתה".