סיפורה של לוד: על האפליה בין ערבים לחרדים

"תוכניות המתאר של העיר לוד הן בסיס הבעיה, מאחר והן פשוט לא קיימות במגזר הערבי. רשות שלא ממלאת את חובותיה, אין לה אחר כך זכות לבוא ולדרוש מהתושב מה שלא דרשה מעצמה", כך, בשני משפטים, הסביר השבוע חבר מועצת העיר לשעבר, זאבי אוריאל, המשמש כעת כמנהל בהתנדבות של מנהלת שכונת גני אביב בעיר, את מה שהוביל לדעתו לגל האלימות שתקף את לוד.

אוריאל האשים את הממשלה כי הפכה את הבעיות של לוד לעניין דתי או לאומני. "התבטאויותיו של השר לביטחון פנים מחד וח"כ חנין זועבי מנגד יצרו הפרדה בין רצח על כבוד המשפחה לכל רצח אחר, אך זה מעשה פסול", הוא אמר. "רצח זה רצח, ואסור לתת לו הכשר. בסופו של דבר האזרחים הם אלו שנפגעים".

בלוד אין כיום אף תוכנית מתאר לשכונות המגזר הערבי בעיר, כגון שכונת הרכבת ופרדס שניר. הבתים בשכונות מוגדרים כ"בנייה לא חוקית" וההזנחה בהן ניבטת מכל עבר. בסיור שערך לפני כשנה השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', בשכונות הללו, הוא ציין כי המראות הקשים "מזכירים לו את עזה".

תושביה הערבים של לוד לא זוכים לשירותים רבים כמו תשתיות וחינוך, להם זוכים תושבי השכונות היהודיות. היעדר תוכנית המתאר אינו מאפשר להם לבנות באופן שיענה על צורכי הגידול הטבעי שלהם. "המגזר הערבי בעיר תקוע", הסביר אוריאל. "אין שם מתנ"סים ותשתיות בסיסיות. כשאדם גדל בנסיבות כאלה, בהן אין תעסוקה, אין חינוך ויש כשלון מצד הרשויות, הוא פונה לעסוק בפלילים".

באוגוסט האחרון הגיש מרכז "מוסאוא" , באמצעות ע"וד נדאל עות'מאן, עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את עיריית לוד ומשרד החינוך לפרסם מכרז לשיפוץ אולם הספורט של בית הספר "נווה ירוק" בעיר, ששריפה הביאה להריסתו כבר לפני 13 שנים. מאז, לא נעשה דבר על מנת להקים אולם חדש או לשפץ את זה שנשרף. עות'מאן סיפר כי "בשכונות הערביות בלוד אנו עדים להזנחה מצד הרשויות שאין לה כל הסבר או הצדקה. בעוד בשכונות היהודיות בלוד מפתחים פרויקטים שונים כגון בניית מתנ"סים ובתי ספר, בשכונות הערביות ההשקעה בתשתיות ובמוסדות החינוך היא מינימלית".

לפי העתירה שהגיש, בית הספר ממוקם בשכונת נווה ירק, והשנה ילמדו בו כ-1,060 תלמידים. מדובר בשכונה שנבנתה עבור האוכלוסייה הערבית בעיר בשנות ה-70', וכיום 93% מתושבי האזור ערבים. מדובר באוכלוסייה מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחשופה לרמה גבוהה של סמים ואלימות. מלבד חטיבת הביניים ובית ספר יסודי, אין בשכונה מקומות משחק או שטחים פתוחים אחרים.

לטענת העותרים, משרד החינוך הקצה כבר לפני כשנה תקציב עבור שיפוץ האולם, אולם מאז לא חלה כל התקדמות בנושא. כמו כן, בתחילת החודש הוחלט בממשלה לתקצב את מערכת החינוך בלוד ב-44 מיליון שקל. "האולם שנמצא בשטח בית הספר יחשוף את התלמידים לסכנות", נכתב בעתירה, בה נטען כי האולם במצבו הנוכחי מסכן את שלומם של אלפי התושבים המתגוררים בסביבה. עוד נטען, כי "בניגוד לתקני משרד החינוך, לתלמידים לא יהיה אולם בית ספר שיאפשר להם לקבל חינוך גופני הולם".

ב"מוסאוא" טענו, כי הסחבת בטיפול היא חלק מהאפליה נגד התלמידים הערבים בישראל, וכי המצב בלוד חמור במיוחד. "המצב בתחום החינוך של האזרחים הערבים בעיר לוד הינו אקוטי ביותר, שכן רמת ההשכלה בקרב האזרחים הערבים בלוד נמוכה ביחס לכלל אוכלוסיית לוד וביחס ליהודים והערבים במדינה", נכתב בעתירה. "המחסור באולם ספורט, פעילות בבית הספר והיעדר אלטרנטיבות, יחד עם המפגעים והסכנות הבטיחותיות, מהווים פגיעה חמורה בזכות התלמידים לשוויון".

אול מול המצוקה בקרב המגזר הערבי בעיר, אושרה לאחרונה בנייתן של 2,000 יחידות דיור המיועדות לציבור החרדי בשכונת אחי סמך, על קרקע שבמקור יועדה ליוצאי מערכת הביטחון. זאת, לאחר גורמים במפלגת ש"ס פעלו מול משרד השיכון לאישורה. בנוסף, זכתה השנה חברת "קרדן נדל"ן" במכרז שפרסמו משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל, במסגרתו תקום על קרקע מרכזית בלוד שכונת מגורים לאוכלוסייה בעלת צביון דתי יהודי וליוצאי הגרעין התורני. שכונת המגורים צפוייה לכלול כארבע מאות יחידות דיור ולצורך מימושה ישנו צורך לפנות מספר בתים של משפחות ערביות.

"שר הפנים מנסה לחרד את לוד", טוען אוריאל. "הוא נלחם עם שר השיכון שיבנו פה 3000 יחידות דיור למגזר החרדי. זו החלשה של העיר ולא חיזוקה, כי לוד צריכה אוכלוסייה חזקה, משמע, אנשים עובדים ומשלמי מיסים. ראש הממשלה צריך להתערב פה באופן אישי. לא צריך להרחיב כך את לוד, לא צריך לכבוש פה עוד שטחים ולייבא לפה תושבים שרק יהוו מעמסה על מערכות הרווחה של העיר. צריך לשפר את הקיים כי אף אחד לא ירצה לבוא לגור פה אם לא יהיה שיפור. צריך לגרום לאנשים לבוא לפה, כי הם ירצו לגור כאן".

אוריאל התלונן על היעדר היציבות השלטונית בעיר. הוא סיפר כי במקום לקיים בחירות בסוף תקופת כהונתו של ראש הוועדה הקרואה הנוכחית בפברואר, מתכוון שר הפנים למנות ראש וועדה חדש, שיכהן עד שיתקיימו בחירות. "אני מוותר על כל תקציבי הממשלה בשביל יציבות שלטונית", הוא אמר. "תנו לוועדה הקרואה הנוכחית להמשיך עד הבחירות שיהיו רק ב-2013. התחילו פה הרבה פרויקטים בתקופה של הוועדה הקרואה ויש צורך שימשיכו. תנו לבנות את התשתית הזאת בלי שרים שיתערבו באופן אישי. ביום הבחירות, שהאזרח יבחר את מי שהוא רוצה ויבחרו ראש עיר".

"לא הכול רע בעיר", סיכם אוריאל והסביר כי במקום שהממשלה מאכזבת, התושבים ממלאים את החסר. הוא נתן כדוגמא את שכונתו, גני אביב, שמשלמת לרכז הנוער במועדון השכונתי במידה והעירייה לא משלמת לו. "אנשים הקימו פה גינות קהילתיות בשטחים והשכונה יכולה להפוך לפיילוט להראות כיצד אנשים יכולים לשנות ולקחת אחריות, במקום רק להאשים את המערכת".