כמה הפכפכה הפוליטיקה הישראלית. רק לפני חודשיים יכול היה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקדים את הבחירות לספטמבר, ולנצח בהליכה. על הדרך הוא היה מרסק את קדימה, שהסקרים באותו זמן ניבאו לה מפלה גדולה. טעות פוליטית והחלטה שיפוטית סנסציונית עוד עשויים לגרום לכך שמערכת הבחירות הבאה, לכשתתקיים, לא תהיה עבורו טיול שנתי.
נתחיל דווקא בהחלטת בית המשפט המחוזי שלשום (שלישי) לזכות את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בשתיים מתוך שלוש פרשות שבהן הואשם ולהרשיעו בהפרת אמונים בפרשה השלישית. ברמה האישית מדובר בניצחון ענק עבור אולמרט. מה לא אמרו עליו כשנחשפה פרשת ראשונטורס, מי לא ירד לחייו כשמוריס טלנסקי הגיע לארץ להעיד בפרשת מעטפות הכסף. בא בית המשפט ושפך מים קרים על ראשם של אנשי הפרקליטות, ולא רק עליהם. אולמרט צריך עוד לעבור תלאות משפטיות עד שיובהר מצבו הציבורי - האם יושט קלון על הרשעתו? האם תחליט הפרקליטות לערער על הזיכויים? ובעיקר כיצד יסתיים משפט הולילנד? האם גם בסופו הוא יאמר בגאווה "יש שופטים בירושלים"?
אם יצלח את המכשולים שבדרך ויחליט על שובו לפוליטיקה, מדובר בכניסתו של משתנה רב עוצמה לזירה. מלבד נתניהו וברק שאינו מהווה גורם פוליטי משמעותי מבחינה אלקטורלית אין במערכת הפוליטית מישהו נוסף שאחז כבר בהגה ההנהגה. מי שאינו רוצה את נתניהו אבל מתקשה לראות בשאול מופז או בשלי יחימוביץ' מחליפים ראויים, יוכל למצוא באולמרט את מה שחיפש. נסיבות עזיבתו את משרד ראש הממשלה ה?קשו על אולמרט ואנשיו להדגיש את הישגי ממשלתו (לפחות מה שהם רואים כהישג), מי יקשיב לאיש ציבור שעננה פלילית כבדה מרחפת מעל לראשו. עוד זיכוי אחד ונשמע ביתר שאת על הצלחות מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, ומי יודע, אולי נקבל מאי שם פרטים חדשים על הפצצת הכור הסורי וחיסול עימאד מורנייה.
בקדימה, אגב, הוא לא צפוי להיתקל בהתנגדות משמעותית. עם הגוורדיה הוותיקה הוא נשאר בקשר לאורך כל הדרך, וחלקם אף ביקר אותו. לפי מדד דליה איציק, שאצה רצה לכל מקום שמדיף כוח, אולמרט בדרך למעלה. גם עם מופז לא אמורה להיות לו בעיה. אם תהיה התמודדות בין השניים צפוי אולמרט לנצח בקלות. ואולי הוא יילך ידלג על קדימה ויקים מפלגה משלו, עם יאיר לפיד, כפי שפרסם היום יוסי ורטר בהארץ. הכל פתוח.
כך או כך, נתניהו יודע שהוא עלול להיתקל בבעיה וסנונית ראשונה נראתה כבר בהודעה שפרסם בעקבות הזיכוי. "ראש הממשלה נותן אמון מלא במערכת המשפט בישראל, ומברך את אהוד אולמרט על הזיכוי בשניים משלושת הסעיפים בהם הואשם", נכתב. ובמילים אחרות (הפירוש על אחריות הכותב) אל תשכחו את הסעיף השלישי, שבו הואשם. המלחמה על הנרטיב החלה.
"פתאום בוגי התהפך"
ניסיון למצוא נקודת זמן יציבה במו?מ בין קדימה לליכוד בעניין השוויון בנטל, שבו ניתן יהיה להעלות פרשנות פוליטית שתהיה רלוונטית לפרק זמן סביר נדון לכישלון. אומרים על מופז שהוא מזגזג, ובצדק, אבל תראו מה עבר על ראש הממשלה בתוך זמן קצר. בתחילה הוא בכלל רצה להאריך את חוק טל. לאחר מכן החליט שהדבר הטוב ביותר יהיה הקדמת הבחירות. אבל בתוך 12 שעות הוא כבר ישב עם מופז והכניס אותו לממשלתו. ואז הוקמה ועדת פלסנר, אבל ברגע האחרון הוא הודיע על פירוקה. כשפלסנר התעקש לפרסם את מסקנות הוועדה נתניהו לא קיבל אותן. אבל כעבור ארבעה ימים הוא העביר תמיכה עקרונית במתווה בסיעת הליכוד והושיב לשולחן המו?מ את פלסנר ובוגי. ואז, ברגע האמת, הכל התפוצץ.
הדברים הללו נכתבים ביום רביעי בלילה. ייתכן שביום חמישי בערב הם יהיו בלתי רלוונטיים בעליל. אם יעודכנו בחמישי בערב אולי בשישי הם כבר ייראו כבדיחה. ככה זה כשעושים צחוק מהעבודה. אני בן 60, מספר חבר הכנסת אבי דיכטר, ואני לא זוכר חוק כל כך היסטורי שעלה פה ב-45 השנה האחרונות. לא היה כאן חוק שמיליוני אנשים, חילונים, חרדים, דתיים לאומיים וערבים, חיכו לראות מה יעלה גורלו. אבל עם כל הרצון להעביר את החוק, מסביר דיכטר, הסכנה הכי גדולה תהיה אם הוא יעבור ולא ניתן יהיה לאכוף אותו. הנזק יהיה אדיר. אין שום הצדקה ללכת למהלך דרמטי שעלול להפוך לטראומטי. בסופו של דבר, אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה - שניהם לא עושים את עבודתם נאמנה.
אתמול בצהריים נשמעו אנשי קדימה המומים. ?פתאום בוגי התהפך עלינו?, הם מספרים, ?היו כבר סיכומים, 40 עמודים של הצעת מחליטים, אבל אז בוגי דיבר עם נתניהו וחזר בו מכל מה שסיכמנו?. חלקם ציינו בשכנוע פנימי עמוק שהכל בגלל הזיכוי של אולמרט. נתניהו נלחץ מהאפשרות שיחזור לזירה ולכן החליט לחדד עמדות. ישיבת הסיעה הבהולה שכינס מופז הוסיפה להעלאת מד הלחץ בקדימה. הקולות לפרוש מיידית התגברו, למרות שבסופו של דבר הוחלט לנסות ולמצות את המו?מ. גם בקשתו של מופז להסמיך אותו להחליט על פרישה עברה, לא לפני שזכתה לביקורת. לא ברור מה בוער לו, ליו?ר המפלגה. מה קרה, הסורים על הגדרות? אי אפשר יהיה לכנס עוד דיון לפני קבלת החלטה כל כך דרמטית?
בקרב החרדים ברור שקדימה לא תרפה עד שמישהו פה ידמם. במקרה הטוב, מבחינתם של מופז ופלסנר, החרדים ייצאו מהממשלה, במקרה הפחות טוב קדימה תחזור לאופוזיציה. בעיקר קשה להם עם המכסות. רק 1,500 תלמידים במחזור? 80 אחוז מתגייסים לצבא? אלו מספרים שהם לא הכירו. ולא שהם לא מבינים שנפל דבר, שההשתמטות ההמונית השערורייתית שפשתה בקרבם הולכת להסתיים. אבל למה בכזאת ברוטליות? אם 80 אחוז ילכו לשירות צבאי או אזרחי יתרוקנו הישיבות. פלסנר מבין את זה היטב, הם משוכנעים, וזו מטרת העל שלו. ובכלל, פלסנר הפך להיות האיש הרע של העולם החרדי. הסלמן רושדי היהודי. כתבה עוקצנית באחד העיתונים החרדים דנה בשורשיו ובאביו הנוצרי. בענייני המו?מ הכל אצלו תחבולות ותחמנות. על הכל הוא אומר שיש על מה לדבר, אבל כשמגיעים למאני-טיים הוא אומר שאין על מה לדבר. איזה מן טקטיקת ניהול מו?מ?
בסוף הכל ייסגר בין נתניהו למופז. ירצו להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים - הם יסגרו עניין בשיחה אחת. ייתנו לשיקולים הפוליטיים להשתלט עליהם - היכונו לבחירות.
דילמת האקזיט של סער
מתחת לרדאר הודיע בשבוע שעבר שר החינוך, גדעון סער, שבכוונתו לבקש מראש הממשלה להישאר בתפקידו, במקרה שנתניהו אכן ירכיב את הממשלה הבאה. זאת הייתה הודעה מוזרה מכל הבחינות. ראשית, אנו מצויים למעלה משנה לפני מועד הבחירות הרשמי, למה לסער לקפוץ בראש? שנית, סער רואה את עצמו כמועמד לרשת את נתניהו לאחר שיפרוש. המשמעות היא שהוא עשוי להתמודד על הנהגת המדינה כשבאמתחתו ניסיון ציבורי של ניהול משרד שאינו נחשב לאחד משלושת המשרדים הגדולים. כל ראשי הממשלה הקודמים נבחרו לתפקיד לאחר שמילאו תפקידים דיפלומטיים או ביטחוניים. אחד, לוי אשכול, היה שר אוצר. יתרה מכך, משרד החינוך נחשב במשך שנים לבית קברות פוליטי. רבים וטובים, עם שאיפות פוליטיות בלתי נגמרות, כיהנו במשרד הזה. לכולם זה היה בדיעבד שיא הקריירה המיניסטריאלית.
סער אינו טירון פוליטי. רחוק מכך, הוא אחד הפוליטיקאים הממולחים בכנסת. מן הסתם הוא לא שלף את האמירה הזו מהמותן. גם אם ההצהרה לא תואמה מראש עם נתניהו, סביר להניח שמי שהציע לו את התפקיד סער כיוון למשרד המשפטים לפני הבחירות צפוי לשקול בחיוב את הבקשה. הסבר אפשרי אחד למהלך שלו הוא ניתוח קר ושכלתני של המפה הפוליטית. כן, ברור שהוא היה מעדיף לכהן באחד משלושת המשרדים הגדולים. אבל שר אוצר מתחת לנתניהו זה לא תענוג גדול, תשאלו את יובל שטייניץ. מכיוון שנתניהו צפוי להשאיר בידי הליכוד את תיק האוצר, סביר להניח שמשרדי החוץ והביטחון ילכו לשותפות הקואליציוניות. וגם אם לא, שווה לו לריב עם בוגי על תיק הביטחון. מה לו, מש?ק מודיעין בגולני, מול רמטכ"ל לשעבר?
ואולי הוא באמת רוצה להישאר במשרד החינוך ומאמין שמשם תצמח הבשורה. בניגוד לקדנציות קודמות, נהנה סער משקט יחסי שמאפשר לו לקדם רפורמות נרחבות במשרד. הוא לא היה יכול להגיע לכך בלי גיבוי מנתניהו. במשך שנים לא היה משרד החינוך בידי מפלגת השלטון, אלא נחשב לנתח פוליטי נחשק בקרב שותפה קואליציונית בכירה. כשאתה שר ממפלגה אחרת, סביר להניח שראש הממשלה יגלה פחות הבנה לצרכיך. כשאתה וראש הממשלה מאותה מפלגה, דלת הלשכה תהיה יותר פתוחה. הצלחתו היא הצלחתך. אבל בואו ניתן קרדיט גם ליכולותיו הפוליטיות של סער. להגיע להבנה עם שני ארגוני מורים בעלי אינטרסים שונים, לייצר דו-שיח פורה עם משרד האוצר ולעבוד בהרמוניה עם השלטון המקומי - אלו לא דברים שמשיגים עם פתק מראש הממשלה. חשבתם שבראש המשרד צריך לעמוד איש מקצוע, פרופסור מכובד בעל ניסיון של עשרות שנים בחינוך? כדאי שתחשבו עוד פעם, אולי זה מקום לפוליטיקאים מוכשרים.
בסוף השנה יתפרסמו תוצאות שני מבחנים בינלאומיים שנערכו לפני כשנה. בסוף השנה הבאה יתפרסמו תוצאות מבחן שנערך לא מכבר. אם יוכיחו תלמידי ישראל שיפור ניכר בציונים, ואם במקביל ישתנו דפוסי הביקוש למקצוע ההוראה לחיוב, סער ידע שהוא צדק בדבקותו להישאר במשרד, ושהחברים שייעצו לו לעשות אקזיט עכשיו, כשהוא בשיא הפופולריות, טעו. אפשר לאהוב את סער, ואפשר גם לא, אבל אם מנהיגות ישראלית תצמח מתוך משרד החינוך זו תהיה בשורה מרעננת לכולם.
לקריאה נוספת:
חשיפה: הקשר בין השופט לאולמרט שהוסתר מהפרקליטות