בין אם היה זה חול המועד נטול החדשות או ההתרגשות מהתגייסותו של גלעד שליט, ניכרה השבוע הדאגה הציבורית הגוברת בישראל לשלומו של ג'ונתן פולארד, שאושפז ערב ליל הסדר עקב החמרה במצבו הבריאותי. העדשות הישראליות חיכו ללכוד את פניה של אסתר פולארד בפגישתה עם נשיא המדינה וכותרות האתרים בישרו על כל התייחסות של הבית הלבן לפנייה ששיגר פרס לאובמה בבקשה לשקול את שחרור המרגל הישראלי-אמריקאי, שיחל השנה לרצות את שנתו ה-27 בכלא האמריקאי.
אחרי שנים של מאבק, המטה למען פולארד הצליח לגייס את החיבוק הישראלי, הרשמי והציבורי כאחד; הנשיא, ראש הממשלה, ו-80 חברי כנסת, כמו גם עצומה ציבורית הולכת וגדלה, הצטרפו בחודש האחרון לקריאה המחודשת לנשיא אובמה לקצוב את עונשו של המרגל היהודי-אמריקאי. אך החיבוק החם לו זכו השבוע הפעילים למענו בישראל לא נדד מעבר לאוקיינוס האטלנטי. עיקר הדיווחים התמציתיים על הנושא הופיעו באתרים היהודיים האמריקאיים, ולמעט קריאות תמיכה של מספר ארגונים יהודיים, דוגמת ועידת הנשיאים והתנועה הרפורמית, מצבו של פולארד נותר "נון אישיו" וכמעט ולא תפס את סדר היום.
ביניים:הקמפיין לשחרורו של פולארד דווקא נחל לא מעט הצלחות בהעלאת הנושא על סדר היום האמריקאי בשנים האחרונות, וגייס שורה של בכירים לשעבר בממשל, שחלקם הגדול נחשף באופן ישיר להערכת הנזק שגרם פולרד, שקראו פומבית לקצוב את עונשו של המרגל. פולארד ריגל למען בעל ברית ולא אויב ועונשו חמור ומוגזם ביחס למי שביצע פשעים דומים, קראו הבכירים - ובהם שרי החוץ לשעבר, הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ, סגן הנשיא לשעבר דן קוויל, ראש ה-CIA לשעבר, ג'יימס וולסי, וסגן שר ההגנה לשעבר, לורנס קורב, שחזר על עמדתו גם השבוע - על רקע מצבו הבריאותי והזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים, הגיע הזמן שאובמה ישחררו על רקע הומניטרי.
עם זאת, למרות הקמפיין המוצלח והמאמץ המדיני הישראלי, המטה למען פולארד טרם הצליח לפורר את ההתנגדות הביטחונית האמריקאית הנחרצת לשחרור המרגל, שנידון ב-1985 למאסר עולם לאחר שהורשע בריגול עבור ישראל. "כל מהלך לשחרור פולארד יפגע קשות במאמצינו למנוע ממרגלים לחדור לממשלה", כתב שר ההגנה לשעבר, דונלד ראמספלד, ב-2001 במזכר לנשיא בוש לקראת ביקור של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בוושינגטון שפורסם בשנה שעברה בספרו, "אני מציע לנקוט עמדה תקיפה מאוד ולומר לא סתם לא, אלא בהחלט לא - לא היום, לא מחר ולא מחרתיים".
בשל רגישותם הביטחונית, הפרטים המלאים של המעשים בהם נחשד פולארד טרם נחשפו, כמו גם הנזק המודיעיני שנגרם לארצות הברית כתוצאה מהעברת המידע. פולארד, ששירת כקצין מודיעין בחיל הים האמריקאי, העביר מסמכים סודיים לישראל דרך מפעיליו אביאם סלע ורפי איתן, ובראיונות הדגיש כי פעל מתוך אחריות לישראל, וסיפר כי העביר מידע על צילומי לוויין ומערכות נשק שהגיעו לידי מדינות ערב ובהן עירק, סוריה ולוב.
ראמספלד, יחד עם שורה ארוכה של שרי הגנה לשעבר ובכירים במודיעין האמריקאי, דוחים את הטענות לפיהן פולרד היה מרגל "אידיאולוגי" שפעל למען ישראל וטוענים כי מדובר ב"תאב בצע יהיר" שביקש להעביר מידע למדינות נוספות. מסמך מסווג בן 46 עמודים שהועבר על ידי שר ההגנה דאז, קספר ויינברגר, לבית המשפט לקראת גזר הדין של פולארד שפירט את הנזק הביטחוני שגרמו מעשיו, קבע בין היתר כי הנזק אינו נובע רק מתוכן המסמכים הסודיים, אלא גם מכך שמי שהחומר הזה מצוי בידיו יוכל ללמוד ממנו גם על השיטות והקודים של המודיעין האמריקני ועל מיקום סוכניו.
למרות השנים שחלפו, בקהילייה המודיעינית בארצות הברית עדיין סבורים כי פולארד עשוי לגרום נזק עם שחרורו וסימני שאלה נוספים מרחפים גם על חלקה של ישראל בהפעלתו. על רקע טענות אמריקאיות שישראל טרם העבירה את כל המסמכים שקיבלה מידיו של המרגל, חשף השבוע סגן שר החוץ, דני איילון, כי האמריקאים העריכו במשך שנים שלפולארד "היה שותף ודרשו מישראל לחשוף אותו", והעריך כי ייתכן שזו הסיבה לסירובו של הממשל לשחררו.
"על גופתי המתה נשחררו לפני זמנו"
הנשיא קלינטון הודה בעבר ששקל את שחרור פולארד, וכך גם אובמה עצמו, כפי שעלה מדבריו של סגן הנשיא ביידן בשנה שעברה, שסיפר בפני מנהיגים יהודים שהתנגד לרעיון: "על גופתי המתה נשחרר אותו לפני זמנו". לקראת ובמהלך שנת הבחירות נשמעו הערכות לפיו הנשיא עשוי להיעתר לבקשה על מנת לזכות באהדת הקול היהודי, אך בפועל לא מופעל עליו לחץ פוליטי בנושא.
למרות תמיכתם של חלק מחברי הקונגרס, הנושא אינו ניצב בראש האג?נדה של איפא"ק, הלובי הפרו ישראלי בקונגרס, ואף לא צפוי להשפיע על הצבעתם של מרבית הבוחרים בקרב יהדות ארה"ב, שבאופן היסטורי סולדת מעיסוק בפולארד, בשל החשד שהוא מעורר לנאמנות כפולה בקהילה. למרות שבשנים האחרונות החלו קריאות פומביות של מנהיגי יהדות ארה"ב לתמוך בשחרור, בכירי הקהילה עדיין מעדיפים שלא להציב את הנושא בקדמת הבמה.
"בארצות הברית רואים את פולארד כיהודי-אמריקאי שהעמיד את נאמנותו לישראל מעל נאמנותו אליה, והכעס עדיין קיים וניכר בקרב אנשי הממשל היהודיים בוושינגטון שחשים כי התנהלותו של פולארד פגעה במעמדם בהנהגה האסטרטגית של ארה"ב - הן הציבורי והן המקצועי", סיפר השבוע גורם מדיני הבקיא בנושא. אין גם סימנים לכך שהנושא יהפוך למחלוקת בין הרפובליקנים לדמוקרטים בבחירות 2012: למרות שניוט גינגריץ', המתמודד על ראשות המפלגה הרפובליקנית, הודיע כי אם ייבחר ישחרר את פולארד, מיט רומני, שנשאל בנושא בדצמבר האחרון, לא היה מוכן לתת הצהרה מחייבת ורק אמר שהוא "פתוח לבחון את הנושא".
נתניהו הראשון שביקר את פולארד בכלא
לא רק ליהדות ארה"ב נגיעה טעונה ורגישה לסיפור פולארד - גם הקשר של ישראל הרשמית אליו נגוע במרורים. אנשי שגרירות ישראל בוושינגטון סירבו להכניס את פולארד ורעייתו דאז, אן, כאשר נמלטו מחוקרי ה-FBI, ותגובתם הראשונה של השלטונות הרשמיים הייתה הכחשה ושיגור התנצלות לממשל. למרות שהוענקה לו אזרחות ישראלית ב-1995, במשך שנים לא הכירה ישראל בפולארד כסוכן שפעל מטעמה, והיה זה בנימין נתניהו, שבמאי 1998, במהלך הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, הודה רשמית כי פולארד הופעל על ידי הלשכה לקשרי מידע - גוף חשאי רשמי של ישראל.
מאז ראש הממשלה יצחק רבין העלו כל ראשי הממשלה - שרון, אולמרט וברק - את סוגיית פולארד בפגישותיהם עם מקביליהם האמריקאים, אך נתניהו הוא הפעיל והבולט ביותר. בקדנציה הראשונה שלו, בנוסף להכרה בפולארד כסוכן ישראלי, הורה לשריו לשלב ביקורים בתאו בכלא בארה"ב, ואף ביקר אותו בעצמו בכלא ב-2002. נתניהו היה גם הראשון שכרך בין סוגיית פולרד לבין התקדמות במישור המדיני, ובמסגרת ועידת וואי ב-1998 דרש מהנשיא קלינטון לכלול את שחרור פולארד כתנאי במו"מ עם הפלסטינים, אך ניסיונו סוכל על ידי ההתנגדות המודיעינית החריפה, שבראשה עמד ראש ה-CIA דאז, ג?ורג? טנט, שאיים בהתפטרות.
נתניהו ניסה לכרוך את סוגיית שחרור פולרד בהתקדמות מדינית גם בכהונתו הנוכחית, כאשר בספטמבר 2010, הציע לממשל לקשור את שחרור פולארד כתנאי להסכמה ישראלית למהלך. בינואר 2011 שיגר פנייה פומבית לנשיא אובמה, אך זו לא נענתה עד היום, אך הנושא עלה במספר שיחות שקיים עם אובמה ושרת החוץ קלינטון, וגם בפגישותיהם האחרונות של נתניהו ופרס עם אובמה בשולי וועידת איפא"ק ציינו השניים שהנושא עלה, אך לא פירטו מה הייתה עמדתו של הנשיא האמריקאי.
הנשיא פרס הוא המפתח ללבו של אובמה?
אנשי פולארד ביקרו בעבר בחריפות את התנערותה של ממשלת ישראל מאחריותה לגורל המרגל, ואף דחו מסקנות של מבקר המדינה, אותן הגדירו "כניסיון טיוח", שבחנו את הפעילות הישראלית לשחרור פולארד בדוח שפורסם ב-2009, שקבע כי בחלוף השנים, שחרורו מהכלא עמד לנגד עיני ראשי הממשלה בישראל שפעלו בנושא. גם פרס עצמו, שניצב השבוע בחזית התקווה של אנשי המטה, הותקף בעבר בחריפות על ידי פולארד עצמו על חלקו בפרשה: במכתב אזהרה ששיגר ב-2007 לח"כים לפני בחירתו של פרס לנשיא, האשים כי פרס, ביושבו בממשלה, הוא שאישר את העברת המסמכים הנוגעים לפולארד לידי החוקרים בארה"ב, ובכך "בזדון וביודעין מכר ונטש סוכן ישראלי ששירת את ביטחונה של מדינת ישראל".
בסיומו של שבוע דרמטי, שהחל באשפוזו של פולארד בבית החולים שליד הכלא הפדרלי השמור בצפון קרוליינה, והסתיים בציפייה במטהו לתשובתו של הנשיא אובמה לבקשתו של פרס, בירושלים מדגישים כי כלל לא בטוח שהנשיא האמריקאי יגיב לפנייתו של פרס באופן פומבי, כפי שלא הגיב עד כה לפנייה הפומבית ששיגר אליו נתניהו, וכפי שסירבו כל הנשיאים הקודמים לבקשות הדרג המדיני. בבית הנשיא הבהירו כי הנושא יעלה בפגישתם הקרובה של השניים ביוני - אז יעניק אובמה לפרס את מדליית החירות הנשיאותית.
קשה לראות את אובמה פוסק בניגוד לעמדת הדרג המקצועי הביטחוני, מעריכים גורמים מדיניים, אך הפניות הרשמיות אינן מזיקות לפולארד וייתכן שאף מועילות למאמצים בשחרורו, ואם בכלל, ייתכן שדווקא הנשיא פרס, שרק לפני חמש שנים הזהיר פולארד מהיבחרו, הוא המפתח ללבו של הנשיא האמריקאי. גם פעילי המטה תולים תקווה באמירות שיוחסו למקורבים לממשל לפיהן אובמה עשוי להיעתר לבקשת החנינה כמחווה אישית לפרס, ומתכוונים להמשיך בלחץ המדיני לקראת הפגישה הקרובה.
האם תחתמו על עצומה הקוראת לשיחרור פולארד?
המאבק על שחרורו של פולארד - כותרות אחרונות:
גורמים בארה"ב: "ייתכן שפולארד ישוחרר ביוני"
הוועד לשחרור פולארד: "אובמה לא דחה בקשת השחרור"
הבית הלבן: "אין שינוי בעמדתנו לגבי פולארד"
הנשיא פרס לאובמה: הענק חנינה לפולארד
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il