שלוש משפחות קיבלו אישור לבחור מין הילוד

ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת העבודה הרווחה והבריאות קיימו היום ישיבה משותפת בנושא בחירת מין היילוד באמצעות אבחון גנטי טרום הריוני.

יו"ר הועדה הארצית לבחירת מין היילוד, פרופ' וצ'לב אינסלר, דיווח בישיבה כי מתוך 124 פניות שהגיעו אל הוועדה, אושרו שלוש בקשות בלבד. בשניים מהמקרים שאושרו, פנו בני זוג שנזקקו לתרומת זרע, והבעל הוא כהן. הזוגות ביקשו להוליד בת, משום שבן שנולד מתרומת זרע אינו כהן וכך תתגלה העובדה שנולד מתרומת זרע. במקרה נוסף אושר לבני זוג מוסלמים, לאחר אבחון פסיכולוגי, להוליד בן לאחר ארבע בנות.

39 מהבקשות שהוגשו נדחו על ידי הוועדה ושאר הפניות עדיין בטיפול וטרם נתקבלה החלטה בעניינן. לדברי פרופ' אינסלר, מדובר בטכנולוגיה פולשנית שכרוכה בסיכונים ולכן מאשרים בקשות במקרים קיצוניים ומיוחדים בלבד. יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ח"כ משה שרוני אמר כי נתונים אלה מעידים על כללים נוקשים מאוד ומשרד הבריאות צריך לתת דעתו על כך.

הרב יובל שרלו, חבר הוועדה הארצית לבחירת מין הילוד אמר כי "הכללים הנהוגים היום על-פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות הם נוקשים מאוד מחד, ומאידך אינם כוללים קריטריונים ברורים, כך שלחברי הועדה יש יתר שיקול דעת, והם מחליטים להחמיר. לדבריו, "יש משפחות שנמצאות במצוקה גדולה מאוד, אך לא עומדות בקריטריונים ולכן הן נדחות. משפחה בריאה שיש לה ארבעה ילדים מאותו מין תדחה אוטומטית, כי הנוהל קובע שרק אם המשפחה נמצאת במצוקה נפשית קשה ניתן לאשר".

פרופ' צחי גרוסמן, רופא ילדים מההסתדרות הרפואית, סיפר כי מנתונים ומאמרים שהתפרסמו בשנים האחרונות עולה שהסיכוי למומים, מחלות קשות, הפרעות קשב ואוטיזם גדלים פי שניים בקרב ילדים שנולדו בהפריה חוץ-גופית. גרוסמן הוסיף כי "כיוון שעד עתה לא נאספו די נתונים לגבי ילדים שנולדו באבחון גנטי טרום הריוני, אני מציע שכל הדיון בסוגיית בחירת מין היילוד יידחה בעשר שנים".

גורמים רבים שנכחו בישיבת הוועדה ביקשו לזרז את החקיקה בנושא, ביניהם גם יו"ר האגודה לזכויות החולה עדינה מרקס. לדבריה, "הטכנולוגיה כבר קיימת. ללא חקיקה יווצר שוק שחור, ורק מי שהפרוטה מצויה בכיסו יזכה לבחור את מין ילדו".

גם ח"כ זבולון אורלב המכהן כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה תומך בחקיקה שתסדיר את הנושא. לדבריו, "ההלכה והמחשבה היהודית מגלות פתיחות מדהימה בסוגיה זו, מתוך ראיה מוסרית ומתוך מגמה שבאה לתקן ולא לקלקל. הואיל ולנושא משקל מוסרי כה כבד, מן הראוי שיוסדר בחקיקה ממשלתית".