18% מתקציב המדינה - לביטחון

"עלות הלחימה בצפון מסתכמת ב-12 מיליארד שקלים" - כך אומרות ההערכות המעודכנות במשרד האוצר, אותן הציג היום הממונה על התקציבים, קובי הבר, בישיבת התקציב. ב-12 מיליארד השקלים ניתן למצוא את מס הרכוש (500 מיליון שקל), נזק עקיף של מס רכוש (3 מיליארד שקלים) תוספת חד פעמית למשרד הביטחון בגובה 8.2 מיליארד שקל, ותוספת של 300 מיליון שקל לנושאים נוספים.

סך תקציב המדינה עומד על 295.4 מיליארד שקל, ו-18.6% ממנו מיועדים להוצאה בטחונית (55 מיליארד שקל). 29.4% מהתקציב - כ-87 מיליארד שקל - מיועדים לתשלומי העברה ותמיכות, 17.1% - 50.5 מיליארד שקל - להוצאה אזרחית, 4% - 11.8 מיליארד שקל - להשקעות ומתן אשראי, והשאר - 91.2 מיליארד שקל - להחזר חובות.

תקציב הביטחון אינו כולל את התוספת החד פעמית של 8.2 מיליארד שקל - כאשר לתקציב 2006 אושרה תוספת של 2 מיליארד שקל, שחלקה כבר הועבר; בשנת 2007 יועברו 3.7 מיליארד שקל; ובשנת 2008 - 2.5 מיליארד שקל. התוצאה היא שרק ב-2009 תסיים למעשה המדינה לשלם את הוצאות הלחימה בצפון. בפועל, אם כן, תקציב הביטחון ל-2007 גבוה יותר.

בסך הכל יקוצץ התקציב בכ-4 מיליארד שקל, כאשר כרבע מהסכום (1.12 מיליארד שקל) יגיע מהקפאת הקצבאות.

"עד 2010 אנו צריכים להיות בצמיחה שנתית של לפחות 3%", אמר הבר. "רק כשהתוצר לנפש יהיה גבוה יותר, נוכל להשתוות ולעבור מדינות אחרות, כי סך עוגת המשק תגדל". הבר הצטרף לדברי הירשזון כאשר ציין שבסיס התקציב יגדל ב-1.7% לעומת 2006. בסיס התקציב אינו כולל את ההוצאות החד פעמיות עבור מערכת הביטחון ועבור שיקום הצפון.

"התקציב שאנו מגישים היום מראה שאנו בדרך הנכונה" אמר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר הפורש. "אנו נמצאים במשק צומח שכל הפרמטרים הכלכליים בו מראים שאנו בדרך הנכונה: התוצר המקומי עולה, וכך גם שיעור ההשתתפות בעבודה וההשקעות הזרות בישראל, ואילו האבטלה יורדת".

הבר ציין כי "הבעיה המרכזית במדינת ישראל היא צמצום הפערים החברתיים, והדרך לפיתרון עוברת במשק רב עוצמה". עוד אמר כי "מי שרוצה לדעת מה חשיבותה של כלכלה חזקה - יכול להסתכל על האירועים בשנה האחרונה: התפטרות נתניהו, ההתנתקות, התפלגות הליכוד, אשפוזו של אריאל שרון, ניצחון החמאס בבחירות בעזה והמלחמה בצפון - כל אלה מוגדרים בכל כלכלה נורמלית כ'אירועים חיצוניים בעלי השפעה שלילית'".

"ואולם", אמר הבר, "תראו איך המשק הישראלי יוצא מכולם. לא רק באמצעות העליות בבורסה, אלא גם באמצעות מחירי איגרות החוב של ממשלת ישראל והעלייה בהשקעות הזרות. כל אלה מוכיחים שנכון להמשיך באותה מדיניות".