הירשזון: "לא אתן לפזרנות להביא למיתון"

"זה איננו תקציב רגיל - זהו תקציב שהוכן לאחר המלחמה, שהשפיעה מהותית וחשוב שכולם יפנימו את זה", כך אמר היום שר האוצר, אברהם הירשזון, בעת שהציג את תקציב המדינה ל-2007. "הדברים שהיו נכונים לפני המלחמה כבר אינם נכונים היום. שרי הממשלה ערכו דיון מקצועי ומעמיק והשתכנעו שהמלחמה הכתיבה סדר עדיפות חדש".

"זה לא תקציב רגיל", חזר הירשזון והדגיש כי "שרי הממשלה הבינו שלא ניתן לקבל תוספות לכל הסעיפים והכריעו כי זהו התקציב המאוזן והטוב ביותר שניתן להציג בנסיבות הקיימות".

בנוגע למבנה התקציב, אמר הירשזון כי גודל ההוצאה בתקציב לא יחרוג מעלייה של 1.7% בהוצאות המשרדים. בכך חזר השר על דבריו מסוף יולי כאשר ציין שוב כי "כל השינויים וסדרי העדיפויות יהיו במסגרת התקציב וההוצאה המותרת". הירשזון ציין שוב ושוב כי בכוונתו להעביר את התקציב עד סוף השנה ולא יאוחר מכך. כזכור, תקציב השנה שעברה אושר רק בחודש יולי.

"אביא לכך שתקציב המדינה יאושר בכנסת השנה הזו עד 31 בדצמבר, שכן אסור לתעתע בכלכלה הישראלית", אמר. "אי אישור התקציב פוגע באזרח הקטן. תושבי המדינה רוצים יציבות ואנו נוודא שלא תופר", הוסיף. לדברי הירשזון, יעבור התקציב בקריאה ראשונה כמו שהוא, ובין הקריאה השנייה לשלישית ייערכו דיונים פומביים. "עם זאת, עקרונות היסוד שהתוויתי יישמרו וכל שינוי יהיה רק במסגרת התקציב", אמר.

הקשיים העיקריים בהם נתקל התקציב עד כה נגעו בעיקר למימון 33 ימי הלחימה בצפון. עד אמצע השנה דווקא הציגה הממשלה עודף נאה בתקציב השוטף אולם עלות הלחימה בפועל ועלות הנזקים הנלווים (פיצויים לתושבים ושיקום נזקים) פערו "בור" של כ-15 מיליארד שקל בתקציב השנה הבאה.

הוצאות הלחימה גררו מחלוקות ב-2 נושאים עיקריים: האחד, תוספת שדורשת מערכת הביטחון לצורך חידוש מלאים והפקת לקחים והשני, תקציבי הרווחה ובכלל זה הקצבאות השונות - קו אותו מובילה בעיקר מפלגת העבודה ומפלגת ש"ס.

ההצעה הנוכחית כוללת תוספת של 1.5 מיליארד שקל לנושאים החברתיים כאשר הירשזון הדגיש כי "שום שינוי לא יבוא על חשבון הכלכלה ויציבותה. נשמור על יציבות המשק והכלכלה ונביא לצמיחה שתראה ותורגש בכיסו של כל אזרח ואזרח. לא אתן שהכלכלה תיפגע. לא אתן לפזרנות להביא למיתון ולא אביא את המשק לסחרור שיאלץ להטיל גזרות כלכליות על האזרחים".

מערכת הביטחון תזכה גם היא לתוספת של כ-8 מיליארד שקל לצורך חידוש מלאים - תוספת אשר תתפרס על פני 3 השנים הקרובות. התוצאה היא שרק ב-2009 תסיים למעשה המדינה לשלם את הוצאות הלחימה. 4 מיליארד שקל יוקצו לשיקום הנזקים באיזור הצפון.

משרד הביטחון יזכה ב-2007 גם לתוספת חד פעמית של 3.5 מיליארד שקל לצורך מימון הלחימה וחיזוק הצפון. עם זאת, ציין הירשזון כי נמשכות השיחות בינו לבין לראש הממשלה באשר לתקציב הביטחון וכי "איני יודע עד כמה יושפע תקציב 2007 מדיונים אלה".

"הטיפול בתושבי הצפון בימי המלחמה היה יחיד מסוגו בהיסטורייה של מדינת ישראל. שברנו את שיא ההשקעות הזרות וטיפלנו ב-18 אלף תביעות לנזקים ו-83% מהן קיבלו מענה מלא", אמר הירשזון, "הדבר נראה מובן מאליו אבל עבדו קשה מאד כדי שכל המגזרים בצפון יוכלו להמשיך ולהתקיים לאחר המלחמה. הראיה היא שהשווקים בארץ ובעולם מביעים אמון בכלכלה הישראלית והשקל שומר על ערכו. תחזיות הצמיחה הולכות ומתבהרות ואף חברת דירוג אשראי לא הורידה את הדירוג של ישראל".