צייד זנים בסכנת הכחדה עשוי לסייע בשימורם

תיירים המגיעים לאפריקה לחופשות צייד עשויים למעשה להגן על הזנים ביבשת העומדים בפני הכחדה. טענה מפתיעה זו באה דווקא מפיו של יוג'ין לפואן, איש שימור ותיק הפועל ביבשת השחורה שנים רבות, ונשיא ארגון "המנהלת הבינלאומית לשימור חיות-בר" (IWMC). לדבריו, אוכלוסיית הפילים הפיקה תועלת מתקנה זמנית שהתירה לצוד פילים לשם הספורט.

עוד אמר לפואן ל-BBC, כי למרות המאמצים הרבים לשימור זני בעלי חיים ברחבי העולם, מספרם של הזנים הנתונים בסכנת הכחדה רק הולך ועולה. "למרבה הצער, מרביתן של מדינות אפריקה הן עניות, ונושא שימור חיות הבר באותן המדינות נמצא נמוך בסדר העדיפויות, בהתחשב בבעיות בדוחקות האחרות", הסביר לפואן. "לכן, על פרוייקטים של שימור בעלי-חיים באפריקה להיות מסוגלים להחזיק את עצמם כלכלית, או במלים אחרות, אם יהיו מכניסים ואם יספקו מקומות עבודה", הוסיף.

מספר מדינות בדרומה של היבשת, ביניהן נמיביה בוצוואנה ודרום-אפריקה אימצו את גישת "השימוש המוגבל" של לפואן בכל הקשור לשימור אוכלוסיית הפילים. במסגרתה, ניתנו אישורים בתשלום לצייד ספורטיבי של מספר מוגבל של פילים, הנבחרים בקפידה בהתאם לנתוני גיל ומין. "אסור להם לפגוע בחיות שעודן פוריות" אומר לפואן.

כתוצאה מכך, לטענת המשמר הוותיק, באותן הארצות ישנה אוכלוסיית פילים בריאה ומשגשגת, וצייד לא חוקי אינו מהווה בהן בעייה. הגישה החדשנית הזו הספיקה כבר לקנות לה לא מעט תומכים, ביניהם דוקטור פיטר לינדסי מאוניברסיטת זימבבואה. "כל פרוייקט שימור בעלי חיים חייב להיות כלכלי", טוען לינדסי ומוסיף, "אם האזרחים הפשוטים במדינה לא מפיקים דבר מתכנית השימור, היא חסרת סיכוי לחלוטין".

באופן טבעי, תוכניתו של לפואן מעוררת גם לא מעט התנגדות, כשפעילי זכויות בעלי-חיים מכנים אותה "לא מוצדקת מוסרית".