השבוע התחלתי את לימודי האקדמיים בבית הספר החדש לתקשורת ע"ש סמי עופר, במרכז הבין-תחומי הרצליה. זו השנה הראשונה שבית הספר מציע תכנית חד-חוגית לתואר ראשון, בשלוש שנות לימוד. במסגרת הלימודים ניתן לבחור באחת מתוך שלוש התמחויות: תקשורת דיגיטאלית, תקשורת שיווקית-פוליטית או לימודי טלוויזיה. התואר משלב קורסים עיוניים, סדנאות ופרויקטים מעשיים שמועברים ע"י מרצים שהם סוג של סלבס בתחום, כמו גלעד עדין, ערד ניר, אדם שוב ומינה צמח - אמרתי, סוג של סלב.
אז נכון, אולפני הרדיו והטלוויזיה המשוכללים שנבנו ועדיין נבנים, בבניין בית הספר שהוקם בעלות של 13 מליון שקלים, מסנוורים את העין ומרשימים מאוד, אך לא הייתם חוששים להיות שפני ניסיון של בית ספר חדש בו תקדישו את מיטב זמנכם במשך שלוש שנים? הבין-תחומי נחשב אומנם למכללה רצינית ביותר ובעל תוכנית לימודים תובענית בשלל מקצועות, אך לפני תחילת הלימודים התעניינתי ושאלתי לדוגמא מספר עורכי דין את מי היו מקבלים אליהם למשרד, ונעניתי כי לבין-תחומי יש שם טוב מאוד בקרב משרדי עורכי הדין, אך עדיין לא היו חושבים פעמיים ולוקחים את בוגרי אוניברסיטת ת"א לפני בוגרי הבין-תחומי.
בסיור שנערך לנו במסגרת שבוע ההכרות, כאשר ראיתי שחלק גדול מהאולפנים והחדרים בהם אני אמור ללמוד עדיין נמצאים בשלבי בנייה, עבר בי חשש מלהיות הראשון שלומד בתוכנית הלימודים הזאת. אך עם זאת, הרצאות מרתקות מפי איל ארד וגיא בכור לדוגמא הציתו בי מרץ ורצון לפתוח את שנת הלימודים ולהצליח בה, וכן, להיות חלוץ ולעשות בפעם הראשונה את מה שרבים וטובים יעשו אחרי.
הייתם מוכנים להשתתף בניסוי?
דניאל אציל
28.10.2006 / 13:23