וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נגמרו המשחקים

דן לזר

28.10.2006 / 12:46

מחממים את הפרקט: הלייקרס, שבמשך רבע יובל הייתה קבוצת שואו טיים, תהפוך השנה סופית לקבוצת כדורסל מתכתית ויעילה

תקציר הפרקים האחרונים:

באו: ולאדימיר ראדמנוביץ, ג'ורדן פארמר, שמונד וויליאמס, מוריס וויליאמס, ג'.ר. פינוק.

הלכו: דווין ג'ורג'.

חמישייה: קוואמי בראון (כריס מיהם), למאר אודום, ולאדימיר ראדמנוביץ', קובי בריאנט, סמוש פארקר.

ספסל: אנדרו ביינום, בריאן קוק, מוריס אוואנס, ג'ורדן פארמר, אהרון מקי, ג'יי.אר. פינוק, רוני טוריאף, סאשה וויאצ'יץ', לוק וולטון.

מאמן: פיל ג'קסון, עונה שנייה לאחר החזרה ללייקרס, סה"כ עונה שביעית בקבוצה.

מאזן העונה שעברה: 37:45.

אולם: סטייפלס סנטר.

עונת 2006/07 מוצאת את הלייקרס באותה הנקודה בה החלה עונת 2005/06. גם הקיץ הקודם הסתיים למעשה במטרה לנסות ולהגיע לפלייאוף, בעזרת סגל עתיר צעירים, מוכשרים יותר ומוכשרים פחות, אשר עובדים ימים כלילות כדי שלכוכב העל שלהם (קובי בריאנט) יהיה טוב על הנשמה וקל בדרך אל הסל. רק בקיץ שלאחר העונה הקרובה צפוי שינוי משמעותי בסטטוס הנוכחי, כאשר הלייקרס יוכלו (כך לפי התכנון) להנחית שחקן מסדר גודל משמעותי, שיחד עם בריאנט ולאמאר אודום יוכל להצעיד את הקבוצה בחזרה אל הטופ של המערב והליגה כולה.

בינתיים, הלייקרס ינסו לנצל את המומנטום של סוף העונה שעברה, בו כמעט והדיחו את פיניקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כדי לייצר אווירה מנצחת בקבוצה ולהמשיך לבנות את הסגל הצעיר מאד (גיל ממוצע כ-25) תוך שמירה על תחרותיות לכל אורך העונה.

למה לצפות?

מדד הכיף

הלייקרס של השנה מביאים אל השולחן סוג של אניגמה לגבי סגנון המשחק שלהם. חוסר היכולת לנבא מה בדיוק יקרה צריך להירשם לזכותו של פיל ג'קסון, אשר הוכיח בשנה שעברה שהוא לא רק "מאמן של כוכבים", אלא מסוגל לקחת חבורה מחוספסת של צעירים ולחבר מהם קבוצה תחרותית ולוחמת, בהתאם ליכולותיהם.

בשנה שעברה ג'קסון הפך את הלייקרס לקבוצת הגנה והראה יכולת הסתגלות בלתי רגילה אל היריבות, כפי שהוכח בסדרה מול פיניקס, והשנה הלייקרס צפויים להמשיך את המגמה עם תפוקה גדלה והולכת של הרול פליירס, שוב, על חשבון כוכב העל שלהם, שלומד (אולי) שעם הגיל והחוכמה שלבד אי אפשר לכבוש את האוורסט. לאמאר אודום צפוי להמשיך את קו ההשתלבות שלו מן החצי האחרון של העונה האחרונה (16.3 נקודות, 9.2 ריבאונדים, 5.9 אסיסטים, 1 חטיפה, 0.7 חסימה, 1.2 שלשות למשחק), ולאדימיר רדמאנוביץ' צפוי להפציץ ביעילות מבחוץ וגם קוואמי בראון יקבל (שוב) הזדמנות להוכיח את בחירת הדראפט הראשונה שלו מלפני 14 מיליון שנים (2001, אבל זה נראה כל כך תלוש ומזמן).

הלייקרס ינסו להמשיך את מגמת ההתרכזות שלהם בהגנה, להתייצב כאחת מקבוצות ההגנה היותר קשוחות בליגה ולייצר משחק התאמות חכם בהתקפה אשר יאפשר להם לנצל את יתרונותיהם היחסיים (קובי ואודום) ביעילות מקסימלית. אין סיבה שהתיאור הפשטני הזה לא יתורגם על ידי ג'קסון לתוכנית עבודה ברורה, ולוס אנג'לס אמורה לראשונה מזה שניים וחצי עשורים להפסיק סופית להיות קבוצת שואו טיים של מערב פרוע, ולהפוך להיות קבוצה מסודרת, מתואמת, המתקרבת לניצול מירבי של יכולות שחקניה.


מסקנות מכישלון ארה"ב במונדובאסקט

בחלקים רבים מן העונה שעברה אפשר היה לראות שהלייקרס היו קבוצה מאומנת עם שליטה רבה של המאמן במשחקים. אפשר רק לקוות שהלייקרס (ובעיקר קובי) למדו את לקח היוהרה והבינו שמשחק סוליסטי יכול להביא 81 נקודות משחקן בודד בערב נתון, אבל לא יכול להפוך חבורת שחקנים צעירים ומוכשרים לקבוצה המסוגלת, ביום מן הימים, לאיים אפילו, רחמנא ליצלן, על האליפות. דומה שאין כמו פיל ג'קסון להחדיר לראשי השחקנים את התובנה הזו, ואפילו לחדור עמוק עמוק אל תוך החדרים האפלים בראשו של בריאנט כוכב עליון.


מועמד לפריצה

ברוסטר המורחב של הלייקרס רשומים כמה שחקנים שלא ברור כמה דקות משחק יקבלו השנה, אבל הם מועמדים לא רעים בכלל לפריצה, סטייל סמוש פארקר מן העונה שעברה. בראש ובראשונה, רוני טוריאף המוכשר, שהתגבר באופן הירואי על ניתוח לב מסובך ומרכז הרבה תשומת לב. גם "ג'ורדן היהודי - דור ההמשך", ג'ורדן פארמר, מביא יכולת מתפרצת ואתלטיות בלתי רגילה למגרש, אם כי בגיל 19 ייתכן ונאלץ להמתין לו עוד עונה או שתיים עד שיוכל להביא אימפקט אמיתי למשחק, וגם ג'י.אר. פינוק, בעונת הרוקי שלו, אמור להראות ניצוצות של כישרון.


מועמד לדעיכה

קשה לראות מי עלול לדעוך בהרכב הצעיר והרעב של הלייקרס. אולי סמוש פארקר, שהגיע בשנה שעברה משום מקום, עלול לחזור אל אותם מחוזות נידחים, אולם ההרגשה היא שגם הוא ימשיך את מגמת השיפור בקבוצה. מי שבונה על דעיכה של קובי בריאנט השנה, אחרי הרבה עונות מדהימות רצופות, עדיף שישים את הכסף שלו במקום אחר.

בשורה התחתונה

תסריט אופטימי

פרשני האן.בי.איי מסבירים מדוע ההפסד של הלייקרס בחצי הגמר האיזורי במערב נבע בעיקר מטעויות שיפוט, וכל העולם עומד לסטנדינג אוביישן בסוף עונת טריו מושלמת של קובי-אודום-בראון. כל הוליווד לא יכולה לחכות כבר להחתמה הגדולה של קיץ 2007 לקראת העונה הבאה.


תסריט פסימי

פרשני האן. בי. איי מסבירים לצופיהם המועטים בקליפורניה מדוע הלייקרס לא הצליחו לעבור את גולדן סטייט בקרב על המקום האחרון בפלייאוף, וכל העולם עומד לדקת דומיה לזכר הלייקרס שלאחר הפיצוץ הבלתי נמנע בין קובי ואודום, קובי וג'קסון, קובי ובראון וקובי ו-וונסה.


תחזית

הלייקרס ככל הנראה תמשיך השנה את מגמת העונה הקודמת, תהיה קבוצת הגנה משובחת, קבוצת התקפה מוגבלת (עד כמה שקבוצה עם קובי בריאנט יכולה להיות מוגבלת דווקא בהתקפה), אבל יעילה, ובעיקר נראה הרבה שחקנים צעירים ורעבים שמסוגלים לעזור לקובי יותר ויותר ולהביא את הלייקרס לקרב ממשי על יתרון ביתיות בפלייאוף. אני לא מאמין שזה יקרה (פיניקס, דאלאס, סאן אנטוניו טובות יותר, גם יוסטון, הקליפרס וסקרמנטו עלולות לדרדר את הלייקרס עוד אחורה). מכיוון שכל פציעה של קובי, או של למאר, עלולה לזרוק את הקבוצה אחורה, הלייקרס ישמחו להגיע שוב לפלייאוף ולתת שם פייט רציני על העפלה לחצי הגמר האיזורי. הסיכוי, בסך הכל, לא רע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully