פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בועט במוסכמות: גודל הכישלון

      פרשת שון מרימן, שנטל חומרים אסורים, חמורה מאין כמוה. רוג'ר גודל, הקומישינר החדש, נמצא במבחן ראשון, ובינתיים הוא נכשל בענק

      הייתי מאד רוצה לדבר השבוע על המחזור המטורף שהיה לנו, וזה היה חתיכת שבוע. לאיפה שלא מסתכלים רואים הפתעה. יוסטון מול ג'קסונוויל? קטן עליהם. אז מה אם הג'אגוארס היכו בפיטסבורג, האטו את הקולטס ומחצו את הג'טס? אז מה אם יוסטון עד עכשיו ניצחו רק את מיאמי הפתטים וגם זה בקושי. 7:27 ליוסטון, ואפילו היה להם רץ שנשק ל-100 יארד.

      סן דייגו, שסומנה על ידי רבים (כולל, למשל, כותב שורות אלה) כפייבוריטית ללכת עד הסוף פגשה בקנזס סיטי שבורה, נטולת טרנט גרין, נטולת קו התקפה ועם לארי ג'ונסון שהיה צפוי לשבור כל שיא אפשרי בספר אבל נראה אנמי למדי. על הנייר לא כוחות, ובמחצית הראשונה זה באמת לא היה כוחות. היתה שליטה מוחצת של הצ'יפס, וגם הקאמבק הגדול של טומלינסון וחבורתו הספיק רק כדי לחטוף שער שדה מ-52 יארד בשניות הסיום.

      כמובן היה משחק נוסף שבו האנדרדוג הוביל בגדול במחצית רק כדי לראות את מקנאב מוביל את קבוצתו עד לסף הנצחון, אבל רק עד הסף כי מאט בראיינט מ-62 יארד השאיר את הניצחון בטמפה ביי ההמומה לא פחות מפילי שהפסידה.

      השבוע הזה היה גדוש בהפתעות ובמשחקים מרתקים, ואפילו זכינו לראות את הטונה מחליף את הקוורטרבק הפותח שלו במחצית של המאנדיי נייט בשחקן חסר נסיון, דבר שצפוי בערך כמו שהדרדר הקוצני שלנו יודה שהוא סתם בכיין. אבל לצערי יש נושא הרבה יותר גדול מהמשחקים עצמם שחייבים לשים על השולחן.

      למה מחר אם אפשר היום?

      שון מרימן, שנבחר לרוקי ההגנתי הטוב ביותר בשנה שעברה, נתפס נוטל סמים אסורים. באותה בדיקה נתפס גם שון רוג'רס, כוכב קו ההגנה של דטרויט. אנחנו לא מדברים פה על פאנטר שלקח אפדרין, אלא על שחקנים עם פרופיל גבוה, ובמקרה של מרימן כוכב צעיר שאמור למשוך את הליגה קדימה עוד הרבה שנים. הליגה צריכה לחשוב טוב מאד מה המסר שהיא רוצה להעביר כאן, וזה מבחינתי המבחן הגדול הראשון של הקומיש החדש, ובינתיים הוא לא עובר אותו בהצלחה גדולה מדי.

      מה שון מרימן אמר אחרי שהוא נתפס? "זה לא שהזרקתי סטרואידים או משהו כזה, פשוט לקחתי תוסף מזון ובמקרה היה שם גם איזה חומר שלא שמתי לב אליו בכלל". אתם מבינים את זה? אם גם אתם תעבדו קשה מאד בחדר כושר ותיקחו רק תוספי מזון חוקיים, גם אתם יכולים להיראות כמו שון מרימן. במיוחד אם בתוספי המזון שאתם לוקחים יש חומרים שעברו פעם במעבדות של באלקו. הילדים שמסתכלים על הכוכבים ורוצים גם כן להיראות מפלצתיים כמו מרימן מקבלים מסר מאד ברור מכל הפרשה הזאת, אלא אם כן הליגה תתחיל לתת לחבר'ה האלה חזק מאד בראש.

      נכון לעכשיו, מרימן מערער על התוצאות בטענה שהוא בדק את חטיף האנרגיה התמים והחומר הזה לא היה אמור להיות בו, הליגה קבעה מועד שימוע בעוד שבועיים, ומה שאנחנו מקבלים זה שהשחקן שנתפס ימשיך לשחק לפחות עוד שבועיים ואולי שלושה לפני שההרחקה שלו תצא לפועל. אחרי הערעור, שבו הוא מן הסתם יפסיד, הוא יוכל להמשיך להצטדק ולהגיד שהוא טעה שלא ביודעין והוא מבין את הליגה שחייבת לקיים את החוק אבל הוא לא ממש אשם והכל יושתק ויטואטא מתחת לשטיח. במקום זה הליגה היתה צריכה לקבוע מועד דיון מיידי ולסגור את הפרשה עכשיו ולא למרוח אותה עוד יותר. וזה מבלי להיכנס לעובדה שהעונש על החומרים שמר מרימן נתפס איתם צריך להיות יותר קשה מרבע עונה. עונש קשה פלוס בדיקות הרבה יותר קפדניות חייב להיות הכיוון.

      האמת היא שלא רק הליגה אשמה. בתחילת העונה היו שמועות על זה שחצי משחקני קרוליינה היו לקוחות של באלקו לפני שלוש עונות, כשהם הפסידו בסופרבול לניו אינגלנד. מישהו זוכר את זה? בואו נגיד את זה אחרת: כמה אנשים פה בכלל שמעו על זה? בטוח שלא מספיק. ומי שאשם, ביחד עם הליגה, זו העיתונות שמתעסקת בעיקר בהשלכות של ההרחקה על הגנת סן דייגו ולא בהשפעות על משחק הפוטבול.

      אני לרגע אשתמש בההכללות שכל-כך אהובות על כתבנו באריזונה, ואגיד שמדיניות ההשתקה של בת-יענה של האמריקאים תעלה להם פה ביוקר. בדיוק השבוע נתפס פיצ'ר מנסה לרמות בקודש הקודשים של הוורלד-סיריס, וזה מושתק כי ההוכחות שכולם ראו נשטפו במים, תרתי משמע, למרות שיש מספיק צילומי טלוויזיה משאר ההופעות של קני רוג'רס בפלייאוף. ומדובר באותו בייסבול שנוקט מדינות השתקה מטומטמת בענייני סמים, שעומדת לעלות לו מאד ביוקר. אז באופן אישי אני מקווה שסט לואיס ישטפו את דטרויט ויקחו את אליפות העולם, וגם שבפוטבול יילכו עוד צעד אחד קדימה במקום ליפול לאותה מלכודת.

      אגב, באופן אירוני לחלוטין, הערעור של מרימן עוד עלול לפגוע בקבוצה שלו הרבה יותר מאשר אם הוא היה מרצה עכשיו את עונש ההרחקה. סן דייגו משחקת מול דנבר בשבועות ה-11 וה-14, ואם אחת הקבוצות תנצח את שני המשחקים, הסיכוי שלה לסיים בראש הבית הוא גדול מאד. נכון לעכשיו, יש סבירות די גבוהה שההרחקה תתחיל בדיוק לקראת השבוע ה-11, מה שאומר שהוא יפסיד את שני המשחקים.

      פלאמר לא, פאלמר כן

      אפרופו דנבר, אני מצטרף כאן באופן רשמי לקריאה להוריד את ג'ייק פלאמר לספסל. אני בדרך כלל נגד שיתוף קוורטרבקים רוקים בחצי הראשון של העונה, אבל החצי הזה כבר אוטוטו מאחורינו, ואני מפחד שככל שקאטלר יישאר על הספסל הוא עוד עלול ללמוד מההרגלים של הנחש. עדיף שהוא יעלה למגרש וילמד מהנסיון שלו, כי איך שפלאמר מנהל את ההתקפה זה פשוט שערוריה. אז נכון שהתאקל השמאלי נפצע וסיים את העונה, אבל צריך לתת לקאטלר כמה שיותר זמן להתנסות לפני הפלייאוף. גם אם דנבר תעלה לפלייאוף, וזה דבר שתלוי בתוצאות שני המשחקים הקרובים ובהגנת סן דייגו, לא הנחש יהיה זה שייקח את דנבר לעשות את הצעד הנוסף. יושבת פלאמר, ויפה שעה אחת קודם.

      קבוצה שכן עשתה השבוע צעד חשוב בעמדת הקוורטרבק שלה היא סינסינטי. כבר שבועיים אני מתלונן כאן על קו ההתקפה של הבנגאלס, והמחזור הזה התחיל בדיוק באותה צורה. כל הדרייבים הראשונים, ובמיוחד בדאון השלישי הקריטי, שחקני ההגנה של קרוליינה היו בפרצוף של קארסון פאלמר, ומנעו ממנו לעשות שום דבר. ואז, בפעם החמישית שהכדור הגיעה לסינסי, הכל השתנה.

      דאון שלישי ל-11 יארד, שוב רק ארבעה שחקני קו ההגנה מסתערים קדימה, אבל הפעם פאלמר מקבל טיפה יותר זמן ומוסר מסירה קצרה לכריס פרי, שמנצל כיסוי רך ומשיג את הדאון הראשון. זה היה הרגע שהחברים בכתום הבינו שכל מה שצריך זה לעצור את ההסתערות הראשונה, כי הגנת קרוליינה מהמרת, תוקפת בכל הכוח ואז מפספסת תאקלים יחסית פשוטים במרכז המגרש. ברגע שהשחקן של הבנגאלס עבר את הקו הראשון, הוא בדרך כלל גם עבר את הקו השני. במחצית השניה הטייט-אנד נשאר לעזור, וזה כל מה שפאלמר היה צריך כדי לקבל בחזרה את הבטחון. תוסיפו את הידיים הבטוחות של הושמנזאדה שהפך לאופציה הראשונה למסירה ואת הכשרון הגדול של צ'ד ג'ונסון (איזה קריאה גאונית לדאון רביעי, מגיע הרבה כבוד) ותקבלו את קארסון פאלמר הישן והבטוח בעצמו.

      ומה צפוי לנו השבוע?

      להפתעתם הרבה של קברניטי טלוויזית המזרח התיכון, הערוץ שאפילו גרג איסטברוק מסתכל בו כל הזמן, השבוע במשחק המוקדם אין אף קבוצה מבית ה-AFC מזרח. שתיים מהקבוצות בחופש, הג'טס משחקים במשחק המאוחר וניו אינגלנד במאנדיי נייט מרתק.

      לאור העובדה הזו קיוויתי שנוכל לראות את ניו-אורלינס מול בולטימור ונוכל להעריך בצורה יותר טובה את שתי הקבוצות הללו. במקום זה נזכה לראות את דיוויד גרארד והג'גוארס מול פילי. כן, גרארד, כי יש לשער שלפטוויץ' ישלם את מחיר האימפוטנטיות מול יוסטון, במיוחד אחרי הזובור הפומבי שדל-ריו הטיפש עשה לו במסיבת העיתונאים כשאמר "חשבתי שהוא שיחק רע בגלל הקרסול הכואב, אבל אחרי שהסתכלתי על הוידאו נראה לי שהתנועה שלו דווקא היתה בסדר". כל הכבוד, קואץ', על הבעת התמיכה הפומבית הזאת, אפילו ביל פארסלס לא היה אומר זאת טוב יותר. במחשבה שנייה אני דווקא מרוצה שיש את המשחק הזה. נוכל גם לראות אם הגרארד הזה שווה משהו, וגם בטח נזכה לראות את האיגלס מובילים ב-15 הפרש דקה ו-50 שניות לסוף, רק כדי להפסיד משני דרייבים של טאצ'דאון ו-2 נקודות המרה. אני מנחש שזה מה שיקרה פשוט כי ככה הם עדיין לא הפסידו השנה.

      במקביל, בפוקס, לפאלמר תהיה הזדמנות להראות אם הוא באמת חזר לעצמו מול אטלנטה, שמצידה תרצה להראות שויק לא חזר לעצמו. איך שזה לא ייגמר, זה צפוי להיות מתאבן מצויין בדרך למלחמות העולם שצפויות בהמשך. סן דייגו מנסה לעצור את ההידרדרות, עדיין עם שון מרימן בהרכב, מול התקפת סט לואיס המתאוששת. אינדיאנפוליס הלוהטת (במיוחד במחצית השנייה) תפגוש את הגנת דנבר. למי ששכח, זה בד"כ נגמר עם תוצאות כמעט תלת ספרתיות לטובת החברים של ההוא שעושה פרסומות לפלאפונים, אז אולי זה טוב שהמשחק לא משודר בארץ.

      לקינוח נראה את טוני רומו והקאובויס הסופר-לחוצים מול רכבת ההרים הלא יציבה של קרוליינה, ואחר-כך הפטריוטס ישחקו סופסוף נגד קבוצה אמיתית במינסוטה, במשחק הכנה לקראת הביקור השנתי של הקולטס בג'ילט. גם ניו-אינגלנד וגם אינדיאנאפוליס לא יכולות להרשות לעצמן להסתכל קדימה לקראת המשחק הזה, אבל אני כן יכול לתהות האם פייטון בדרך לסמן לעצמו ניצחון שני רצוף מול היריבה הכי גדולה שלו.

      בכל מקרה, עד המשחק ההוא שיבוא אלינו לטובה, יש לנו אחלה שבוע, ובוא נקווה שבשבוע הבא אפשר יהיה להתרכז רק בעיקר ולא בטפל.