פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רצי ועידה: גווווול!

      משה יחזקאל לא חשב ששער שדה אחד ירגש אותו, אבל שלושה כאלה בהחלט עשו את העבודה במחזור האחרון. אמיר ציפורי עם דירוגי עוצמה

      השפיץ של הנעל

      יש לי מין הרגשה מוזרה כזו, בכל פעם שאני רואה ניסיון לשער שדה. שער שדה זה המהלך ההתקפי הכי בנאלי - בלי סכימה מיוחדת של חסימות, בלי תנועה של רסיברים לעומק המיגרש, בלי שום אקשן - סתם סנאפ ארוך, הצבה של הכדור ובעיטה. זהו. מין אנטי-קליימקס למשחק עצמו. כשאני משחק במאדן האחרון שהתקנתי על המחשב שלי אני אף פעם לא מנסה לבעוט שער שדה כי זה סתם משעמם. אבל בעולם האמיתי בהרבה מיקרים ההבדל בין ניצחון גדול להפסד שובר לב הוא ביצוע טוב של המהלך הבנאלי הזה. שלושה משחקים השבוע הוכרעו בשער שדה, אחד בהארכה ועוד שניים בשניות האחרונות של המישחק.

      האלופים מפיטסבורג הפסידו במשחק דרמטי לאטלנטה. לשתי הקבוצות יש הגנות טובות אבל כשתי הקבוצות לחוצות, מאבדות כדורים, עושות עבירות מיותרות ומבצעות טעות של טירונים בספיישל-טים. ואז מתפתח מישחק מהיר ועצבני עם הרבה מהלכים גדולים. הפסד אכזרי לפיטסבורג, שאיבדה גם את בן רות'לסברגר דווקא במשחק הראשון העונה שבו הוא שיחק ממש טוב. כמו שזה נראה עכשיו הסטילרס צריכים נס.

      באטלנטה מישחק הריצה עבד ויותר חשוב - מייקל ויק מסר 4 טאצ'דאונים. לאורך כל הקריירה שלו ב-NFL מייקל ויק מעולם לא מסר יותר מ-2 טאצ'דאונים במשחק אחד. מייקל ויק עם ביטחון במישחק המסירה שלו חשוב לאטלנטה אפילו יותר מהניצחון.

      טמפה עשתה זאת שוב. מול יריבה חזקה יותר במשחק נטול התקפה הצליחו הבאקנירס לנצח את פילדלפיה. מאז הפציעה של סימס, טמפה משחקת עם המון נחישות ולמרות שהיא לא תגיע רחוק העונה, משחקים כמו אלו יכולים להיות רגע מכונן בשביל השחקנים הצעירים בקבוצה. ברוס גראדקובסקי לא שיחק טוב. משחק המסירה של טמפה כמעט ולא היה קיים. במהלך שלפני הבעיטה הוא קיבל את הסנאפ רע, נפל וכמעט חטף סאק שהיה שם את הבועט שלו במרחק של 70 יארד, אבל למרות שחקן הגנה שהיה כבר עליו הוא עשה את המקסימום שהוא יכול היה, והעיף כדור נמוך מספיק קרוב לרסיבר שלו כדי לא לקבל דגל על intentional grounding ומספיק נמוך ורחוק בכדי לא להחטף. במצב הזה, עם 4 שניות על השעון, גרודן היה צריך לקחת החלטה אם לשלוח את מאט בראיינט, הבועט שלו, או לנסות הייל-מארי. בשבוע שעבר, במשחק עם תסריט מאוד דומה בין אריזונה לשיקגו, הבועט החטיא ממרחק סביר. המאמן צריך לדעת מה הטווח של הבועט שלו, ובמידה והבועט מסוגל באימונים לעשות מרחק כזה תמיד עדיף ללכת על בעיטה ולא על הייל-מארי. סיכויי ההצלחה של הייל-מארי הם כאלו נמוכים שכשמהלך כזה מצליח במשך שנים אחר כך רואים אותו אותו בהיילייטים. האיגלס היו צריכים לנצח את המשחק הזה ואיבודי הכדור שלהם עלו להם ביוקר. ההפסד הזה, בתוספת הניצחון של הג'איינטס, סיבכו מאוד את המאבק על ראשות ה-NFC מזרח.

      גם הצ'יפס איבדו יתרון גדול נגד סן-דייגו הפייבוריטית וניצחו בשער שדה בשניות הסיום. עמיתי עומר סלע הזכיר כבר את הגיבור האלמוני של המשחק הזה, דיימון היוארד, הקווטרבק המחליף של קנזס סיטי, שהיה המחליף של טום בריידי בניו-אינגלנד. מה שהוא לא ציין זה שקודם לכן היוארד היה המחליף של אחד מגדולי הקווטרבקים בכל הזמנים - דן מרינו.

      זקוקים לפסיכיאטר?

      הצ'ארג'רס היו חייבים לנצח. הם קבוצה טובה יותר מקנזס סיטי ואחת הקבוצות הטובות בליגה, גם בהגנה וגם בהתקפה. בדרייב האחרון במשחק, כשנשארו על השעון 33 שניות, הצליחו הצ'יפס בריצה אחת ושתי מסירות לעבור 52 יארדים ולהגיע לעמדת בעיטה, ואת זה הם עשו כשמהשעון יורדות 20 שניות. להגנה טובה כמו של הצ'ארג'רס זה לא צריך לקרות.

      עוד קבוצה שזקוקה לטיפול דחוף היא ג'קסונוויל. קשה להבין איך הגנה ששיחקה כל כך טוב לפני כמה שבועות נותנת יותר מ-400 יארדים לקבוצה חלשה כמו יוסטון ולא מצליחה לכפות אפילו איבוד כדור אחד. גם החיסרון של וויילי וסטראוד הפצועים לא צריך לגרום להגנה שהחזיקה את פייטון מאנינג על 14 נקודות לחטוף ככה מיוסטון.

      אבל מי שהכי זקוקים לפסיכיאטר אלו הקאובויס. קודם כל דרו בלדסו והנטייה המוזרה שלו לאבד כדורים דווקא באנדזון. רק לפני שבועיים הוא מסר לידיים של ליטו שפרד מפילדלפיה, והשבוע במצב של 12:7 לג'יאנטס, לקראת סוף המחצית הראשונה, אחרי שההגנה שלו מצליחה לכפות השמטה קרוב לאנדזון של הג'איינטס, הוא משחרר מסירה לכיוון רסיבר שאפילו לא ראה את המסירה וסאם מאדיסון לוקח את הכדור בקלות. השני שזקוק לעזרה הוא המאמן ביל פארסלס. להוציא את הקווטרבק הפותח במחצית, בפיגור של בסך הכל 5 נקודות, ולזרוק למערכה את הקווטרבק המחליף הצעיר זה לנהל את המשחק עם הביצים ולא עם הראש. והחילוף הזה התפוצץ לו בפרצוף כבר במהלך הראשון, כשהמסירה של רומו נהדפה ע"י שחקן הגנה של ניו-יורק ונחטפה. בסך הכל רומו עשה רושם די טוב בהתחשב בנסיבות אבל להפיל עליו את כל הלחץ במישחק במאנדיי נייט זה יכול רק לפגוע בו. אבל מי שזקוק לטיפול הכי דחוף זה טרל אואנס. מי שמתיימר להיות הרסיבר הכי טוב בליגה ואחד הפליימייקרים הכי טובים במישחק, מי שפותח פה על כל מה שזז, מי שמאשים את כל העולם והבן דוד שלו - מן הראוי שיבצע מהלך פשוט. בתחילת הרבע השלישי, דרייב אחרי שהג'איינטס השיגו טאצ'דאון ועלו ליתרון 19:7 הגיעו הקאובויס לקו ה-32 יארד של הג'יאנטס. הם לקחו החלטה ללכת על דאון רביעי ל-2 יארד. אואנס השתחרר, עמד בבדידות מזהרת במרחק שהיה משיג דאון ראשון, קיבל את הכדור ישר לידיים ו... השמיט. הדרייב הבא של הג'איינטס נמשך כימעט 8 דקות ונגמר בעוד טאצ'דאון. גיים אובר. יצאת קטן, טי או.

      המשחק המרכזי

      המשחק המרכזי של השבוע הפגיש שתי קבוצות במגמות מנוגדות: קרוליינה, שפתחה את העונה רע אבל המשיכה עם 4 ניצחונות רצופים, וסינסינטי, שהתחילה מצויין אבל הפסידה את שני המשחקים האחרונים שלה. עוד בשבוע שעבר סינסינטי נראתה רע - הקו הקדמי ההתקפי שלה היה פרוץ לגמרי ופאלמר והרסיברים שלו לא היו מסונכרנים. במחצית הראשונה נגד קרוליינה הם נראו בדיוק כמו בשבוע שעבר. עד אמצע הרבע השני, ב-5 הדרייבים הראשונים שלהם הבנגאלס לא השיגו אפילו דאון ראשון אחד. הם הצליחו לייצר דרייב אחד טוב במחצית הראשונה עם הרבה מזל וטעויות של קרוליינה, השיגו טאצ'דאון וירדו למחצית בפיגור 14:7. מהרבע השלישי הבנגאלס תיגברו את הקו הקדמי וקארסון פאלמר התחיל למצוא בעיקביות את הרסיברים שלו. 8 דקות לסיום הגיע המהלך של המישחק - כשהתוצאה 10:14 לקרוליינה, על קו ה-35 של הפנת'רס בדאון רביעי ויארד אחד פאלמר מוסר מסירת עומק על קו האורך הימני לפליימייקר שלו, צ'אד ג'ונסון. הכדור ארוך מדי אבל ג'ונסון מזנק קדימה, מתעופף באוויר ותופס את הכדור ממש לפני שהוא נוגע בריצפה ומשיג דאון ראשון על ה-3 יארד של קרוליינה. 2 מהלכים אחר כך פאלמר מוצא את חושמנזדה בתוך האנדזון ו-14:17 לסינסינטי.

      זהו ניצחון חשוב מאוד לבנגאלס, שנצמדים לבולטימור בראש ה-AFC צפון. לפנת'רס מחכה מישחק קשה נגד דאלאס בשבוע הבא לפני שבוע הביי שלהם. ההגנה שלהם טובה אבל הם לא מספיק עקביים בהתקפה, למרות סטיב סמית התותח.


      המהלכים של השבוע:

      המהלך ההתקפי(1): התפיסה של צ'אד ג'ונסון ל-32 יארד בדאון רביעי נגד קרוליינה.

      המהלך ההתקפי(2): כמה פעמים בועט יהיה כאן? בעיטה ל-62 יארד עם הטיקים האחרונים של השעון לא הולך ברגל. זאת אומרת כן, ברגל של מאט בראיינט מטמפה.

      המהלך ההתקפי(3): צ'סטר טיילור ממינסוטה משנה כיוון, חותך בין שני שחקני הגנה ורץ 95 יארד עד לאנדזון של סיאטל.

      המהלך ההתקפי(4): היינס וורד הכריש פטיש מפרפר 3 מגינים, מאבד את הנעל, ממשיך לשרוף את המגרש על נעל אחת וממש לפני האנדזון מתחמק מעוד תיקול ומזנק לתוך האנדזון. מ-ד-ה-י-ם.

      המהלך ההגנתי של השבוע: רונדה בארבר עושה את זה לדונובן מקנאב פעמיים באותו מישחק. שתי חטיפות שחוזרות כל הדרך.


      פינת הביזארו:

      אם הבפאלו בילס לא היו קיימים היה צריך לסגור את הליגה. אין עליהם. ברבע הראשון הם בועטים קיקאוף אחרי שהם מצמצמים ל 7:3 והבעיטה מוחזרת 74 יארדים עד לקו ה-21 יארד שלהם. ההגנה סוגרת מצויין ובדאון שלישי ו-10 בריידי רץ בחוסר אונים לצד ימין ולא מוצא אף שחקן פנוי. 3 שחקני הגנה של בפאלו מקיפים אותו והוא עושה את הדבר היחיד שהוא יכול - יושב על הכדור ומקבל את הסאק. תאמינו לי שברגע שראיתי אותו מתיישב ואת שחקני ההגנה של בפאלו רצים אליו חשבתי לעצמי "יופי בריידי, השגת לך דאון ראשון בחינם" . שני הגאונים, פלטשר ובייקר, קופצים עליו בהתלהבות, מקבלים דגל על Unnecessary Roughness ובמהלך הבא קורי דילון לוקח את הכדור לאנדזון.

      דירוג עוצמה: הקולטס במקום השני (אמיר ציפורי)

      1(1). שיקגו ברס (0:6) - הברס יכולים להמשיך לנוח גם השבוע - מול סן פרנסיסקו.

      2(3). אינדיאנפוליס קולטס (0:6) - פייטון מאנינג של העונה בא לעבוד בד"כ במחצית השניה. מול הרדסקינס הספיק לו רק רבע.

      3(4). ניו אורלינס סיינטס (1:5) - מעניין לראות אם שבוע הביי יפגום להם במומנטום.

      4(5). ניו אינגלנד פטריוטס (1:5) - היתה אי פעם עוד קבוצה שהבטיחה מקום בפלייאוף כבר באמצע אוקטובר?

      5(2). סן דייגו צ'ארג'רס (2:4) - ההגנה המצוינת הזו מאבדת את נכסיה אחד אחרי השני.

      6(7). דנבר ברונקוס (1:5) - וההגנה המצוינת הזו עדיין מחפשת התקפה שתשלים אותה.

      7(10). אטלנטה פאלקונס (2:4) - מייקל ויק מוסר לארבעה ט"ד???
      לזה בדיוק התכוונו בלעשות קסמים.

      8(12). סינסינטי בנגאלס (2:4) - יכול להיות שנקודת המפנה בעונה של הבנגאלס היתה התפיסה המדהימה של צ'אד ג'ונסון ל-32 יארד בדאון רביעי.

      9(14). ניו יורק ג'איינטס (2:4) - ההגנה של הג'איינטס כפתה ארבעה איבודי כדור ושש הפלות ק"ב. ההתקפה שמה 36 נקודות במשחק חוץ.

      10(6). סיאטל סיהוקס (2:4) - אין האסלבק, אין אלכסנדר, אין אליפות.

      11(8). פילדלפיה איגלס (3:4) - יותר מדי נסים קורים השנה לקבוצות שמשחקות נגד האיגלס.

      12(9). קרוליינה פנת'רס (3:4) - שוב מכוער, שוב ניצח...אה, הם הפסידו!

      13(18). מינסוטה וייקינגס (2:4) - למי שהחמיץ את הנצחון המרשים על סיאטל מומלץ לתפוס את הוייקינגס במאנדיי נייט הקרוב.

      14(13). בולטימור רייבנס (2:4) - מקנייר אמור לחזור וביליק אמור לנהל את ההתקפה בעצמו. נראה כמה זה יעזור לרייבנס.

      15(17). סנט לואיס ראמס (2:4) - הם יכולים להיות המרוויחים הגדולים מהפציעות בסיאטל.

      16(11). ג'קסונוויל ג'אגוארס (3:3) - הכי מתסכל בעולם זה להיות אוהד של קבוצות חסרות אופי כמו ג'קסונוויל.

      הג'טס הגיעו למכסה השנתית

      17(20). קנזס סיטי צ'יפס (3:3) - דיימון הוארד ולורנס טיינס ביצעו שגיאות קריטיות במהלך המשחק אבל בסוף לקחו אותו כמו גדולים.

      18(19). ניו יורק ג'טס (3:4) - בשנה שעברה היו להם ארבעה נצחונות כל העונה (!), וזה פחות או יותר מה שצפו להם גם השנה.

      19(15). דאלאס קאובויס (3:3) - ה-NFC מזרח מתברר כבית לא כזה איכותי כמו שחשבנו.

      20(16). פיטסבורג סטילרס (4:2) - הייתי ממשיל את העונה של הסטילרס עד עכשיו לנסיעה פרועה על אופנוע, אבל אני לא אעשה את זה.

      21(25). טמפה ביי באקנירס (4:2) - בהגנה הזו נשארו קצת סימני חיים כנראה.

      22(21). וושינגטון רדסקינס (5:2) - אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל הבן אדם הכי זקן בליגה (אחרי ברט פארב), זה ג'ו גיבס.

      23(22). בפאלו בילס (5:2) - מישהו חשב אחרת?

      24(29). יוסטון טקסאנס (4:2) - הגנה – יש. משחק ריצה- יש.
      רגע, אולי הבחירה במריו וויליאמס בכל זאת היתה מוצדקת? (לא)

      25(31). גרין ביי פאקרס (4:2) - ידענו שפארב ירגיש בבית במיאמי.

      26(26). טנסי טייטאנס (5:1) - לוינס יאנג תהיה הזדמנות להכפיל את כמות הנצחונות שלו בליגה מול יוסטון.

      27(27). סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4:2) - בביקור בשיקגו בשנה שעברה השלימו הפורטי ניינרס מסירה אחת משלוש עשרה נסיונות ל-28 יארד. נקווה לטוב.

      28(24). קליבלנד בראונס (5:1) - חיפשתי משהו להגיד עליהם. נשבע לכם.

      29(23). אריזונה קרדינלס (6:1) - זו ההשפעה של ההפסד הדרמטי בשבוע שעבר לברס או שהם באמת כל כך גרועים?

      30(28). דטרויט ליונס (6:1) - הם באמת כל כך גרועים.

      31(30). מיאמי דולפינס (6:1) - מזל שיש אוקלנד.

      32(32). אוקלנד ריידרס (5:1) - איבדו את הסיכוי היחיד שלהם לאיזשהו הישג בעונה הזו.