רוצה להיות זונה בלונדון?

"1,000 דולר ביום!! טיסות ליפהפיות לעבודה בלונדון!". זו המודעה שהתפרסמה במוסף דרושים בחיפה ביום שישי. המודעה, הספק דיסקרטית-ספק ברורה, עוררה את החשש הכמעט ודאי, כי מדובר בתחום עיסוק מפוקפק.

כעבור נסיונות רבים לטלפן למספר, חזרה אלי אשה שהציגה עצמה כ"ג'ולי". הסברתי שאני מתעניינת במודעה, וג'ולי וידאה שאני אכן מדברת על המודעה "ההיא". היא לא נידבה מידע וחיכתה שאשאל אותה שאלות, מהן התחמקה. ביקשתי שתספר לי במה מדובר, היא ענתה "ליווי", כששאלתי מה זה בדיוק אומר, היא השיבה "ליווי, את לא יודעת מה זה ליווי? בחיים לא שמעת על זה?". כשאישרתי לה שאני מבינה, היא גיחכה ואמרה "איפה עוד תרוויחי 1,000 דולר ביום? תצטרכי לשדוד בשביל זה או לעשות ליווי".

מדובר בעסק של ישראליות שמגיעות לבריטניה, שם הן מקבלות לקוחות לשירותי ליווי, או בשם האמיתי – זנות (מילה בה ג'ולי לא השתמשה בשום שלב בשיחה, אולם לא נותר מקום לספק כי בכך מדובר). השיחה הופרעה מספר פעמים, ומהצד השני של הקו נשמעו ילדים קטנים שפנו לג'ולי, כשהיא משיבה להם "אחר כך, אני באמצע העבודה".

ג'ולי פרשה בפני את ה"הטבות" שניתנות לבנות, והסבירה כי השכר עומד על 500-1,000 דולרים ליום עבודה, וכי הבחורה האחרונה שחזרה לארץ, עשתה את זה עם 6,000 יורו אותם הרוויחה תוך שבועיים. עוד בעניין השכר, הבהירה לי ג'ולי שארוויח 430 שקלים לחצי שעה ו-750 שקלים לשעה שלמה. כששאלתי כמה היא והמעסיקים שלי מרוויחים מהעניין, היא חזרה על אותם סכומים שציינה קודם וסירבה לספר מה יוצא לה מזה, בטענה ש"זה לא צריך לעניין אותך". הלקוח משלם לעובדת ישירות, ואם נותנים להן טיפ – הוא נשאר אצלן.

הישראליות מחולקות לדירות, שבכל אחת שלוש בנות. בכל "דירת עבודה" יש שתי בנות. יום עבודה מתחיל בתשע בבוקר ונמשך עד שש בערב. לכל עובדת יש סלולרי, ובתשע בבוקר עליה לקבל שיחות ולקבוע "פגישות עבודה". בזמן שהעובדת מקבלת לקוח, יש פקידה שקובעת פגישות נוספות. כששאלתי את ג'ולי אם מותר לסרב ללקוח מסוים, היא השיבה לי "את באה לעבוד או לשחק?" והבהירה לי כי "לא" היא לא תשובה מקובלת.

כדי שהלקוחות יוכלו לבחור, ג'ולי מצלמת את הבחורות ומעלה את התמונות לאתר אינטרנט, שאת פרטיו היא מסרבת למסור, גם לא לעובדות. "אני לא רוצה שזה יגיע לישראל" היא אומרת. למרות שגם בבריטניה הזנות אינה חוקית, ג'ולי טוענת ש"אף אחד לא בודק אותך שם" ושמעולם לא נעשתה פשיטה משטרתית. החשש היחיד מבחינתה הוא שהעניין יגיע לאוזניים ישראליות.

העסק הוא יחסית חדש, ולדברי ג'ולי לאחרונה חזרו לארץ תשע בנות שעבדו בו. כששאלתי אותה לאן אפשר לפנות במידה ומשהו ישתבש, היא השיבה "יש לך סלולרי". כשהסברתי לה שאני מתכוונת למישהו שנמצא שם, מהמנהלים אולי, היא ביטלה אותי ואמרה "שום דבר לא יקרה לך, הכל בסדר ולא תצטרכי כלום".

כל מי שרוצה לקחת חלק מתחייבת לעבוד שבועיים, שלאחריהם תוכל להמשיך או להפסיק. במידה והחלטת להמשיך, תידרשי "להיעלם" לשבועיים מהדירה, לטייל או לחזור ארצה, היות והעסק לא מעסיק בחורה יותר משבועיים רצוף. ג'ולי מסבירה כי "לבריטים נמאס לראות אותו פרצוף. הם לא אוהבים בחורות שנתקעות, הם חושבים שאת מקומית אם את נשארת הרבה, ואז את לא 'עושה להם את זה'".

ג'ולי שאלה אם יש לי נסיון וביררה בעקשנות איך אני נראית. "אם את לא נראית סוף הדרך אין על מה לדבר". ג'ולי אמרה שחשוב מאד שלא אהיה מלאה, כי "אם את מלאה אין שום סיכוי, אלא אם יש לך חזה ענק". בסיום השיחה הציעה להיפגש איתי, כי עוד שבועיים יוצאת משלחת חדשה ללונדון. את כרטיס הטיסה אני נדרשת לשלם בעצמי, אבל ג'ולי הציעה להלוות לי את הכסף.

למרות רוחב הלב, אני חושבת שהפעם אוותר. מי מכן שמעונינת לשתף פעולה עם סחר בנשים – מוזמנת.