משרד האוצר תומך בשכר לימוד דיפרנציאלי ללימודי תואר שני בישראל. לדברי ראש אגף תקציבים באוצר, קובי הבר, האוצר מתכוון להעלות בפני הוועדה לרפורמה במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל את ההצעה כי תואר שני שאינו מחקרי יחויב בשכר לימוד גבוה יותר. האוצר מציע כי שכר הלימוד בישראל יועלה ל-14 אלף שקל בשנה, ועולה מכאן כי תואר שני שאינו מחקרי יעלה יותר מ-14אלף שקל. ככל הנראה, הכוונה היא לשכר לימוד גבוה בהרבה מכך, אולי אפילו יותר מ-20 אלף שקל בשנה.
ההצעה של האוצר מתייחסת במיוחד לשלושת מסלולי התואר השני הפופולריים ביותר באוניברסטאות כיום: תואר שני בניהול (MBA), תואר שני במשפטים ותואר שני בחינוך. מרבית הנרשמים לתואר שני באוניברסטאות נרשמים לאחד משלושת התארים האלה, וזאת משום שמדובר בתארים בעלי השלכה ישירה על פוטנציאל ההשתכרות. תואר שני בחינוך דרוש לשם התקדמות בסולם ההוראה במערכת החינוך, ותואר שני במשפטים או בניהול הוא בבחינת קרש קפיצה לחלק גדול מהמשרות הכלכליות והמשפטיות המוצעות כיום במשק.
על הפופולריות הגבוהה של התארים האלה תלמד גם העובדה כי המכללות הפרטיות בישראל מתמקדות גם הן בעיקר בלימודי שלושת התארים הללו, והן גובות עבורם סכומים של עד 25 אלף שקל בשנה.
"לא צריך לממן השקעה בפוטנציאל ההשתכרות"
לדברי הבר, "מי שהולך לעשות תואר שני, כי זה יקפיץ לו את המשכורת אחר כך, אין סיבה שהוא לא ישלם יותר. זאת השקעה שעושה הסטודנט בשיפור פוטנציאל ההשתכרות שלו, והמדינה לא צריכה לממן את ההשקעה הזו על חשבונה".
בניגוד לצמיחה הגדולה ברישום ללימודים בשלושת התארים האלה, ללימודי התארים השניים האחרים באוניברסטאות - שהם במהותם תארים מחקריים - אין כמעט גידול. מי שלומדים במרבית מסלולי התואר השני האחרים עושים זאת בדרך כלל לצורכי מחקר, ולכן על פי הצעת האוצר מחיר התואר השני המחקרי יישאר ברמתו של מחיר התואר הראשון.
האוצר אינו מציע שכר לימוד דיפרנציאלי גם ברמת התואר הראשון, למשל כדי לעודד רישום לפקולטות פחות מבוקשות. לדברי הבר, בתואר הראשון חשוב עדיין לשמור על שוויוניות - מה שאינו נכון בתואר שני, שכל מטרתו היא קידום מקצועי.
משרדי האוצר, החינוך וראש הממשלה יוזמים בימים אלה הקמת ועדה שתבחן הצעות לרפורמה בהשכלה גבוהה, על רקע המשבר התקציבי אליו נקלעו האוניברסיטאות. המועמד המוביל לשמש כיו"ר הוועדה הוא חבר הכנסת לשעבר אברהם שוחט.