"על פי החישובים שלנו, חברות הכבלים ישלמו תמלוגים למדינה, בהתאם להסדר עם האוצר, שיסתכמו בכ-40-50 מיליון דולר", כך אומר היום ד"ר אהוד שפירא, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי והמשנה למנכ"ל.
על פי חישובי האוצר, קופת המדינה צפויה להתעשר בכ-150 מיליון דולר מתשלום התמלוגים של חברות הכבלים, הפרושים על פני 12 שנה.
באשר למידת ההשפעה על האשראי לחברת הכבלים הממוזגת שיעניק הבנק, הנחשב למממן הבולט, אם זו תסחוב חוב מצטבר של 3-3.5 מיליארד שקל, בשונה מחוב של 2 מיליארד שקל (בהנחת התייעלות והזרמת הון בעלים), אומר שפירא כי "אנחנו לא מודאגים ממצב החוב של החברות".
"אומנם עדיין מוקדם מדי להעריך והמו"מ בין החברות מתנהל ורק כשיסתיים נגבש את החישובים שלנו, אך מצב חברות הכבלים הולך להשתפר ולהיות טוב יותר", טוען שפירא. לשיפור העתידי במצב החברות מונה שפירא מספר סיבות: "אי הוודאות סביב מצב החברות, שהיתה לנטל העיקרי והכבד שהעיב עליהן, ירדה; התחרות הפרועה על תכנים תיגמר; גודל התמלוגים/דמי הרישיון הופך קל, משסברו תחילה, להתמודדות".
"אין לי ספק שחברות הכבלים, ובעיקר החברה הממוזגת, יעברו תהליך התייעלות ויש לנו הערכות מקצועיות באשר לאחוזי הנטישה של הכבלים לטובת חברת הלוויין המורים כי זו תיפסק ואולי אף תתהפך.
"על פי מומחים בשוק, שנועצנו בהם, הציפיות מהלוויין לא מתממשות ונוצר מצב שנוח לכבלים להתחרות בלוויין. אני לא שם את הדגש בשיפור מצבן של הכבלים על הענקת שירותים יותר מתוחכמים דווקא, אלא על תחילת שיווק האינטרנט המהיר ואחר כך הטלפוניה.
"הלוויין אינו מתחרה באמת. האינטרנט המהיר של הכבלים נמצא מאחורי הדלת והטלפוניה בכבלים נמצאת מאחורי הפינה וכבר היום האחוזים בהכנסות משירותי טלפוניה בעולם מגיעים לאחוזים משמעותיים.
"אם מורידים את סעיף הפחת ואת כל הפעולות הלא תזרימיות, אזי מקבלים סדרי גודל שונים לחלוטין באשר לחוב החברות. יש לזכור כי ההוצאה על הממירים הדיגיטליים היא הוצאה חד פעמית ועל כן אנחנו בהחלט מרגישים היום הרבה יותר נוח עם נטל החוב שצוברות חברות הכבלים.
"חוב שאפשר להתמודד איתו"
"רוב החוב היום הוא חוב שהחברות יכולות להתמודד איתו. מאחר שירד ערך התמלוגים וההוצאה תהפוך מהוצאה קבועה להוצאה משתנה, הרי שאנחנו יודעים היום להתמודד עם אי הוודאות. אני בטוח שהחברות ידאגו שהחוב פר מנוי יתחיל להתאזן", מסכם שפירא. ערוצי זהב, על פי ההערכות, בעלת חוב הנאמד בכ-500-600 מיליון שקל. מתב, על פי דו"חותיה לסוף הרבעון הראשון של 2001, עם חוב (לבנקים ובאג"ח) של כמעט 700 מיליון שקל. תבל היא בעלת החוב הגדול ביותר הנאמד בכ-2.2 מיליארד שקל. (בחודשים האחרונים הזרימו בעלי המניות כמה עשרות מיליוני דולרים לחברה וכעת סביר שהחוב שלה נאמד בכ-2 מיליארד שקל).
גורמים בשוק מעריכים כי עד סוף השנה צפויה מתב להגיע לחוב מצטבר של כ-800 מיליון שקל ובאותו היחס יעלה גם חובן של ערוצי זהב ותבל. המדובר, ככל הנראה, בגידול של כ-15% בסך החובות של שלוש החברות לכדי כ-4 מיליארד שקל בסוף 2001. חוב החברות מתחלק בחלקים כמעט שווים בין החוב לטווח הקצר ובין זה לטווח הארוך.
על פי ניתוח של בית ההשקעות לידר-דש, צפוי תזרים מזומנים שלילי לחברות הכבלים בתקופה הקרובה. לדעת אנליסט התקשורת בלידר-דש, יובל בן זאב, שנת 2002 אבודה ולפני שנת 2003 החברות לא יחזרו לרווח ובוודאי שלא לתזרים חיובי.
החברות, שצד ההוצאות שלהן למעשה סגור, ייאלצו לעשות את מלחמתן בצד ההכנסות, תהליך האורך זמן ודורש אורך נשימה ארוך.
עיקר הסיכוי לשיפור צד ההכנסות טמון ברשת הדיגיטלית ובשיעורי המעבר אליה. אם לשפוט על פי רמת המודעות הקיימת כיום בקרב הציבור באשר למושג "שידור דיגיטלי", שעל פי סקר של מכון המחקר רותם עבור עיתון "הארץ" גילה ש-52.3% מהציבור אינו עומד על ההבדל בין שידור דיגיטלי לאנלוגי, הרי שהחברות יידרשו להשקעה גבוהה ביותר, הרבה יותר מזו המתוכננת, בכדי לנטוע בציבור את המודעות ואת הרצון לעבור לממיר הדיגיטלי.
כיום משקיעות שלוש חברות הכבלים כל אחת לחוד כ-10 מיליון דולר בהוצאות פרסום, המהווים פחות מ-10% מהכנסותיהן.
השאלה שתישאל אז תהיה עד כמה נכון הלקוח להוסיף כסף עבור התכנים הדיגיטליים, שתקבע את רמת הסיבסוד שהחברות יידרשו להעניק פר לקוח במעבר לממיר הדיגיטלי בטווח הקרוב.נוסף על שיעור המעבר לשירות הדיגיטלי וההוצאות בתחום הפרסום, יידרשו גם חברות הכבלים להקצות כסף לההיערכות לתקשורת הפנים ארצית.
כיום נאמד מספר המנויים היומי המתחברים לממיר הדיגיטלי בכ-3,000 מנויים. גורמים בשוק מתקשים להאמין שקצב זה יישמר, שכן כלל ידוע הוא שהלקוחות "המקדימים לאמץ טכנולוגיה" כבר ייספרו ומספר המנויים שיבקשו להתחבר לדיגטלי יצטמצם. כלכלנים בשוק מתקשים להעריך כיצד יצליחו חברות הכבלים להעביר 50% מהשוק לשימוש בממיר הדיגיטלי, ובטח שלא עד 2002.
תחילת השיווק של חבילות הערוצים, הטירינג, שהתחיל בשבוע שעבר, הוא בעל השפעה מהותית לשיפור צד ההכנסות, אך השאלה הגדולה שעדיין נשארה עלומה היא האם התוכן המוצע כבר סגור ומשולם לכמה שנים קדימה, או שהחברות יידרשו לחתום על עוד הסכמי רכישת תכנים בקרוב בהשקעה לא מבוטלת, שתנגוס בהכנסות מהמשך מעבר המנויים לשידורים הדיגיטליים ותגרום לתהליך ההשפעה על הרווח להאט.
לגבי שווי למנוי השוויים המחושבים כיום לפי הטווח 800-1000 דולר למנוי, הם ריאליים אפילו קצת גבוהים, לפי בית ההשקעות לידר-דש.
אומנם במבט שנים קדימה ניתן לראות רווח אך תקופת הביניים צפויה להיות לא קלה ולא קצרה, אומרים בלידר-דש.
אנליסטים בשוק מציינים כי מבחינת היכולת לגייס כסף נראה המצב של תבל כפחות גרוע בהשוואה לשתיים האחרות, אך גם היא ספק אם תוכל להיתמך על ידי השקעת בעלים. במתב ובערוצי זהב המצב קשה יותר וספק גדול אם יזכו בהשקעת בעלים רצינית לשיפור מצבן.