וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קני המזוהם

רועי בן עברי

23.10.2006 / 19:07

רועי בן עברי סבור שפרשת היד המלוכלכת של קני רוג'רס עלולה להכתים את כל הוורלד סירייס, כשגם לטוני לה רוסה יש חלק באשמה

ועכשיו יש לנו פרשייה חדשה בבייסבול: פרשת "הבוץ המסתורי" בכפפה של קני רוג'רס. סדרת בייסבול שהחלה בתמימות ובשקט יחסי בין סט. לואיס קרדינלס לדטרויט טייגרס מאיימת להטיל צל כבד על הענף, והכל בגלל חומר שהיה על ידו של המגיש של הטייגרס.

אם רוג'רס אכן שם חומר על היד (ויש סיבות להאמין על פי צילומי הטלוויזיה שכך היה), הרי שהפרשה הזו שמה כתם שחור שלא היה על הוורלד סיריס מאז 1919, כשהוייט סוקס מכרו אותה בעבור חופן דולרים. במהלך השנים הרבה שחקנים נתפסו מרמים, אבל מאז הפרשה ההיא, זה מעולם לא קרה בוורלד סיריס. כי הוורלד סירייס היא קודש הקודשים עבור האמריקאים, ודבר כזה עלול לזעזע אומה שלמה.

החייאה מלאכותית לקריירה נבולה?

קני רוג'רס הוא מגיש ותיק, ובמידה מסויימת גיבור טראגי ב-MLB. למרות 209 הנצחונות שלו בקריירה, אף אחד מעולם לא ספר אותו. ב-1996, בניו יורק יאנקיז, עשה מסלול קריסה דומה לזה של מגישים אחרים בברונקס, כשהתפרק לחלוטין בפלייאוף. היאנקיז ניצחו שני משחקים בהם פתח והוחלף, והיה ברור שזו סוף הקריירה שלו בניו יורק. מאז הוא פשוט הפך למגיש סתמי, אחד כזה שיביא את ה-15-17 נצחונות בעונה, אבל שום דבר לא ממש יוציא אף אחד מגדרו. אז מה אם הוא זרק את אחד מ-17 המשחקים המושלמים (אף שחקן לא עלה לבסיס) היחידים בהיסטוריה של הליגה? זניח מבחינת אוהדי הבייסבול, הוא היה "רוג'רס האפס שמתפרק תמיד, בעיקר בברונקס". הוא עבר ובילה בקבוצות כמו טקסס ריינג'רס ומינסוטה טווינס, שהן אולי נחמדות, אבל סיקור תקשורתי נרחב אין אצלן.

תוסיפו לכך גם אופי בעייתי, ששיאו במכות שהכניס לצלם במגרש בארלינגטון, טקסס, בשנה שעברה, מה שכמעט וגמר לו את הקריירה (הוא הושעה והתלבט אם לחזור לאחר מכן)ותקבלו מגיש בן 42 שהיה לו הרבה, המון מה להוכיח. למרות שהוגדר כמגיש מספר 1 של דטרויט, למשחקים מול הניו יורק יאנקיז הוא הורכב רק כמספר 3. ג'ים לילנד, מנג'ר הטייגרס, ידע על החולשה של רוג'רס בסטדיום (ERA של כמעט 10.0) והרכיב אותו למשחק ב"קומריקה פארק".

רוג'רס הבריק ביום שישי שלפני שבועיים. הכדורים שזרק לא הפסיקו לבלבל את הליינאפ הכי אימתני, אולי, בהיסטוריה של הבייסבול. זה היה המשחק שהתווה לטייגרס את הדרך לוורלד סירייס, כי אחריו הם היו קבוצה שונה לחלוטין - אנרגטית, מפומפמת, משומנת.

אלא שהצילומים של ESPN (ראו בלינק המצורף למטה) מראים שהכתם הזה לא היה שם במקרה. הוא היה שם במשחק מול היאנקיז וגם במשחק 3 בסדרה מול אוקלנד. ואם כך הדבר, יש פה סימן שאלה גדול לא רק על ה"גאולה" בקריירה של רוג'רס, אלא גם על כל ההגעה של דטרויט למעמד הזה. וזה עצוב.

שוב פישלת, טוני

אבל יש עוד גיבור לפרשה הזו, עצוב לא פחות. טוני לה רוסה, מאמן הקרדינלס, מעולם לא ידע להתעלות ברגעים גדולים. הוא הגיע ארבע פעמים לוורלד סיריס כפייבוריט גדול (בעיקר בשלוש הראשונות שלו באוקלנד), והושפל בשלוש מארבע הפעמים האלה.

(בנימה אישית: אוקלנד אייס של שנות ה-80 היא ללא ספק הקבוצה הכי טובה שיצא לי לראות, והעובדה שהם זכו רק באליפות אחת היתה ביזיון של לה רוסה, ובעיקר איך שהתפרקו נגד לוס אנג'לס וסינסינטי- הפסידו 4:1 ו-4:0 בהתאם אחרי שהפרשנים חשבו שיסיימו בסוויפים בשניהם).

אז לה רוסה שוב פישל. הוא היה חייב לשלוח את השופטים לבדוק את רוג'רס, ובמקום זאת הוא לא עשה שום דבר. לה רוסה לא היה חייב את זה רק לקרדינלס, הוא היה חייב את זה לכל אוהדי הבייסבול. זה לא היה צריך להיות מסובך מדי עבורו, פשוט ללכת ולומר: "חברים, תבדקו את זה". אבל הוא לא עשה דבר, וכך השאיר אותנו עם סימני שאלה על מה שקרה שם, במקום לנקות או להוכיח את רוג'רס. כי גם לנקות את רוג'רס היה הישג. עכשיו, כשאין לאף אחד מושג אמיתי מה באמת היה שם (ניתן רק לשער), הסדרה הזו תלויה על בלימה. אם דטרויט תזכה בוורלד סירייס, סימני השאלה הללו רק יתעצמו. חבל, טוני.

הוקוס מוקוס

אז מה העניין הזה עם כתם על היד? כאילו, ביג דיל, האיש מרח לעצמו קצת וזלין או פולידין או מה שזה לא יהיה. למה זה צריך להשפיע? ובכן, יש הרבה מאוד השפעות בבייסבול לדברים הכי קטנים. אסור לשכוח שכל שינוי, ולו הכי קטן במהירות הכדור, יוצר אימפקט עצום על ההגשה. יש הרבה דרכים לרמות בבייסבול, כשהגדולה והמפורסמת שבהן היא זו שכולנו מכירים לצערנו – שימוש בסמים אסורים שמגבירים את יכולת החבטה או את עוצמת ההגשה. אבל סטרואידים הם משהו שקל מאוד להיתפס בעטיו – ולכן יש דברים קטנים והרבה יותר מעניינים, בעיקר אצל מגישים אבל גם לחובטים יש טריקים לא קטנים, שעוברים ביתר קלות (ולמי שהתעניין ולא רוצה לאכול ארוחת ערב – כן, גם הפרשות מהאף ומכל איבר אחר בגוף יכולות לעזור). הנה כמה:

scuffle ball- (כדור "מחודד")- נייר שיוף, סכיני גילוח, אבזמים מחודדים של חגורה- בדרך כלל הפיצ'ר שומר אצלו ומשייף את הכדור כדי לתת לו חידוד.

כדור מקרר - הקבוצה הביתית לוקחת את הכדורים ומכניסה אותם ערב לפני המשחק לפריזר. היא מוציאה אותם כמה שעות לפני, והרי לכם אבנים יצוקות שאף אחד לא יצליח לחבוט בהן מחוץ לאינפילד.

Corking - שעם במחבט - מחבט חלול שבתוכו מותקן שעם, שנותן לכדור מהירות במגע עם האלה. סמי סוסה (ראה בהמשך) הוא המקרה המפורסם ביותר.

spit ball- כדור יריקה- המקרה של קני רוג'רס- שמים מוחטות, נזלת, וזלין או כל חומר דביק שיכול לשנות את מהירות הכדור ואת הזווית שלו.

כדור בתנור - זוכרים את "כדור מקרר?" אז תחשבו ההפך. בסדרה מ-1965 שמה קבוצה כדור בתנור. 18 הומרים נרשמו בסדרה ההיא. אופס.

PINE TAR - שרף. מוסיפים את הנוזל המציק והמעצבן הזה למחבט, מה שמכביד עליו וגורם לו להיות יותר יציב. החוק מתיר זאת, אבל מגביל בכמות מסוימת על המחבט. מקרה ג'ורג' ברט הוא המפורסם ביותר.

שקרים קטנים ומתוקים

יש הרבה מאוד דוגמאות לרמאויות היסטוריות בבייסבול. השערורייה הכי גדולה היא, כמובן, פרשת הבלק סוקס, אבל היו כמה שערוריות קבוצתיות נוספות, כמו "קריאת סימנים סדרתית" (דבר שמבחינה אתית נחשב לבגידה במשחק) של הניו יורק ג'איינטס ב-1951, שעזרה להם למחוק פיגור של 13.5 משחקים מהברוקלין דודג'רס.

אלברט בל, הסלאגר של הקליבלנד אינדיאנס, וסמי סוסה משיקגו קאבס השתמשו בשעם. ב-1994, במשחק נגד הוייט סוקס, ידעו האינדיאנס שמחבטו של בל "מושעם", וג'ייסון גרימסלי, חברו לקבוצה, החליף אותו במהירות בחדר ההלבשה כדי למנוע הפללה, אבל התרמית נחשפה ביתר קלות. גרימסלי, אגב, נחקר על ידי סוכני אף.בי.איי בשנה שעברה בקשר לפרשת סמים. איש יקר לבייסבול. סמי סוסה, הכוכב של שיקגו קאבס, עשה דבר זהה ב-2003, והושעה לשמונה משחקים. הוא טען שידע שבמחבט יש שעם, אבל שזהו מחבט אימונים. עונשו הומתק לאחר מכן לשבעה משחקים.

ווייטי פורד, אחד מגדולי המגישים של היאנקיז, לא בחל בשום אמצעי, מטבעת נישואין ועד כל הפרשה שרק תרצו על הכדור, עד כדי כך שיוגי ברה התבלבל פעם, חשב שדבק שבו השתמש פורד הוא דיאודורנט ומרח על בית שחיו. אאוץ'.

ג'ורג' ברט מקנזס סיטי רויאלס הוא מקרה מפורסם ביותר. ב-1983 הפך ברט פיגור ליתרון בהומראן מידיו של גוס גוסאג' מהיאנקיז. בילי מרטין, מנג'ר היאנקיז, התלונן על מחבטו של ברט בפני השופטים, שמצאו כמות של שרף שיכולה למלא כוס של חצי ליטר בירה. ברט הושעה והיאנקיז ניצחו 3:4. אלא שהרויאלס התלוננו, העונש בוטל ויחד איתו גם הורדת ההומראן. הרויאלס ניצחו 4:5.

אבל על הכל מאפיל הסיפור של ריק הניקאט, פיצ'ר מסיאטל, שהדביק נעץ לאצבעו (כן, מה ששמעתם) ב-1980. כשהשופטים התקרבו אליו, הם ראו גם וואחד חתך על פניו, כי האוויל גירד את עצמו עם הנעץ בלי משים. "הייתי צריך לדעת שזה לא יעבוד", הודה הניקאט, בפרשייה הכי ביזארית מכל המוזכרות מעלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully