ספרד ומרוקו מתכננות מנהרה בין-יבשתית

ספרד ומרוקו פתחו במחקר הנדסי לקראת יוזמה חדשנית: מנהרה שתעבור מתחת ל[[מצר גיברלטר]] ותחבר את שתי המדינות – והיבשות – באמצעות מסילת רכבת. שתי הממשלות זימנו לטובת המחקר את ג'ובאני לומבארדי, מהנדס מנהרות שוויצרי ותיק, שישרטט את תוכניות העבודה הכלליות ליוזמה השאפתנית. הן צפויות להיות חסרות תקדים בדיוק כמוה.

הדו"ח של לומבארדי, שיסתמך על מחקרים גאולוגיים חדשניים, צפוי להיות מוגש בעוד שנה, וההערכות הן שהעבודות יתחילו כבר אז. "אנחנו רק בתחילת העבודה, אבל אני כבר יכול לומר שזה קשה יותר ממנהרת התעלה", אמר לומבארדי בראיון לעיתון הבריטי "גרדיאן", בהתייחסו לעלת למאנש, המחברת את בריטניה וצרפת. "ההבדל העיקרי נעוץ בעומק הים, אבל גם התנאים הגיאולוגיים שונים".

לדבריו, העבודות על המנהרה בת 40 הקילומטרים עשויות לקחת 15 שנים, החל מהמחקרים הראשוניים ועד סיומה. מהנדסים ספרדים המעורבים בפרויקט אמרו שאם הם לא יתקלו בבעיות גיאולוגיות או טכניות בלתי צפויות, עד 2025 נוסעים יוכלו לנסוע ברכבת מאירופה לאפריקה.

המנהרה המדוברת תהיה למעשה מערכת מנהרות, שיכללו שתי מנהרות רכבת – כל אחת לכיוון אחר – ומנהרת שירות ביניהן. התחזיות צופות תעבורה של תשעה מיליון נוסעים בשנה הראשונה, שתעלה ל-11 מיליון עד השנה העשירית. בנוסף, היא תוכל להעביר 8 מיליון טון סחורה.

אישור הקמת המנהרה, בסופו של דבר, צפוי לקום או ליפול לא על המצב הגיאולוגי, אלא על המצב הכלכלי והפוליטי באזור. הגבול בין [[מרוקו]] לבין אלג'יריה העשירה בנפט, למשל, סגור כרגע, מה שצפוי לצמצם את התעבורה.

לפרוייקט עדיין אין תקציב, אך אומדנים מלפני כמה שנים קובעים לו מחיר מינימום של חמישה מיליארד יורו. העבודות על המנהרה בין בריטניה לצרפת, שאורכה כמעט 50 ק"מ – עשרה קילומטרים יותר – עלו סך הכל קרוב ל-15 מיליארד יורו.

הרעיון אמנם חדשני, אך למעשה לא כל כך חדש: [[ספרד]] החלה לבדוק את האפשרות כבר בשנות השבעים. גוף משותף ספרדי-מרוקאי הוקם בשנת 1991, בהשראת הקמת מנהרת בריטניה-צרפת, כדי לבחון את קרקעית הים מתחת למצרים.

אולם, המחקרים התעכבו שנים ארוכות בשל תנאי הים. המהנדסים היו צריכים להמציא שיטות קידוח חדשות על מנת להתמודד בהצלחה עם הזרמים התת-מימיים העזים, בנקודת המפגש בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. המסקנה הראשונה קברה את הרעיון: אי אפשר להציב את המנהרה בחלק הצר ביותר של המיצר, מכיוון שעומק הים מגיע ל-900 מטר – עמוק מדי.

ההצעה החדשה שהחייתה את הפרוייקט מציבה את המנהרה מערבה ממפגש הימים עצמו, שם הים רדוד יחסית ומגיע רק לעומק של 300 מטרים. גם זה הרבה יותר ממנהרת התעלה, שם הים מגיע לעומק של 50 מטרים בלבד. כתוצאה מהעומק, המנהרות יגיחו מהאדמה במרחק של כחמישה קילומטרים מחוף הים, כדי לאפשר שיפוע נוח לרכבות.