נוגדי החמצון נחשבים כיום לדבר החם ביותר בשוק תוספי המזון, אך הרפואה הקונבנציונלית שומרת על עמדה מסויגת ואף הזהירה מפני שימוש גורף בהם. בכנס שנערך בשבוע שעבר בבית הספר לתזונה בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות, נערך פאנל רב משתתפים בנושא נוגדי חמצון. כמעט כל המשתתפים בו הסכימו שבמקרים מסוימים נוגדי החמצון עלולים להסב נזק בריאותי למשתמש.
נוגדי חמצון הם שורה של חומרים שמיוצרים באופן טבעי בגוף וכוללים בין השאר [[ויטמינים]] (בעיקר E, A ו-C), [[אנזימים]], [[אסטרוגן]] וחומרים נוספים. הם נלחמים ברדיקלים החופשיים, שנוצרים בתא כתוצר לוואי של תהליך הנשימה, מתחברים לחלבונים, לשומנים ולחומר התורשתי שבתא ועלולים לפגוע בתפקודם. הפגיעה מתבטאת במחלות כרוניות, בזקנה מואצת ולעיתים במות התאים.
"כשאומרים נוגדי חמצון חיצוניים מדברים על מונח ערטילאי, בלתי מדיד, שלא נלקח בשיקולים הרפואיים של הרפואה הקונבנציונאלית הבטוחה, ושרופאים מטילים ספק ממשי בבטיחותם וביעילותם", אמר ד"ר ניר ברק, מומחה ברפואה פנימית מהמרכז הרפואי בלינסון, לעיתון "ידיעות אחרונות".
"במקרה הטוב הם רק בלתי מזיקים, ועוד לא התקבלה אף הוכחה מדעית אחת שמתן נוגדי חמצון שינה מהלך של מחלה, למעט במחקר מסודר שנעשה על מחלת התנוונות הרשתית בקשישים, שם הוכח שמתן ויטמינים E, A ו-C, אבץ וסלניום בצורה מבוקרת וממושכת תרם להאטת התפתחות המחלה".
עמדה נחרצת יותר מביע פרופ' אברהם רזניק מהמחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא בפקולטה לרפואה של הטכניון ונשיא החברה הישראלית לחקר החמצן והרדיקלים החופשיים. לדבריו, "כשאדם לקוח תוסף מזון הוא לא יודע מהי כמות נוגדי החמצון שנטל, ועודף נוגדי חמצון עלול לסכן אותו".
פרופ' רזניק מספר על ניסוי שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון. "במהלך המחקר נתנו למעשנים ויטמין C בלשון וביקשנו לבדוק אם נוגד החמצון ינטרל את הרדיקלים החוםפשיים שברוק. התברר שבמקום שהרוק יגן מפני חמצון וימנע אותו, הוא רק הגברי אותו. כך קורה, כמו שקורה בלא מעט מקרים, שמתן חיצוני של נוגד חמצון הופך אותו למעודד חמצון, ולכן נטילה כזו עלולה להפוך למסוכנת".
המחלוקת בדבר יעילותם של נוגדי החמצון החיצוניים והסינתטיים מעלה גם את השאלה עד כמה יעילים נוגדי החמצון, לרבות הוויטמינים, שמקורם בפרות וירקות. רונלד פריור, תזונאי ממשרד החקלאות האמריקאי וכימאי חוקר, בדק את רמת נוגדי החמצון ביותר ממאה סוגים של פרות וירקות, פרות יער, אגוזים ותבלינים. לדבריו, "גם אם מוכח במעבדה שמאכל מסוים עשיר בנוגדי חמצון, זה עדיין לא אומר שכל המרכיבים התזונתיים ייספגו במערכת העיכול האנושית".
מנגד, יצרני תוספי המזון מאמינים שהמוצר שם מוכרים מועיל. "גם אם החומר מגיע לגוף ב-50% וזו יעילותו, זה כבר שווה את הנטילה, אמר אלכס מאור, מנכ"ל חברת סולגאר. לדבריו, "תחום המחקר בנושא נמצא בתאוצה. כל דוקטורט שלישי בודק את נוגדי החמצון. כשהם מופיעים כתוספי מזון בטיחותם מוחלטת".
האם נוגדי החמצון יעילים או מזיקים?
22.10.2006 / 11:38