יש גבול?

ברוב גופי התקשורת שאנו חשופים אליהם, אם זה טלוויזיה, עיתונים או אתרי אינטרנט, יש משהו מחנך. יש שפה שלא משתמשים בה, יש נושאים שלא מדברים עליהם, ויש המון דוגמאות טובות למה אפשר לעשות כדי להיות בן אדם טוב יותר.

בערוצים המסחריים למשל נראה הרבה פעמים סדרות על משפחות, מודלים מושלמים של זוגיות ואהבה. בעיתונים נקרא בין היתר על הממשלה, הצבא וסקירה יום יומית של איך שהדברים נראים עכשיו.

גם באינטרנט יש כמובן את כל אלה, אבל לא נראה לכם שחשוב לנצל את המקום הזה למשהו קצת אחר? למה לא לתת במה לתופעות קיצוניות יותר, לדעות שאין להם מקום בגופי תקשורת שמנסים להתאים את עצמם למכנה משותף רחב ככל שניתן.

הדברים קיימים, גם אם רק בראש של כל אחד מאיתנו או בשיחות שלנו עם חברים, איזו סיבה בעצם יש להסתיר אותם, למה יש תכנים שמעוררים בגולשים התנגדות רבה כל כך? נראה לכם העובדה שלא נכתוב על סרבני מצפון תגרום לתופעה להיעלם? אם לא תדעו מה הומואים ולסביות עושים, זה אומר שאף אחד שאתם מכירים הוא כזה?

מה אתם חושבים, הייתם מעדיפים פשוט לא לקרוא דברים שאתם לא מסכימים איתם? חשיפה לדעות או תופעות לא מוכרות לכם היא בהכרח לא נכונה, או שאתם אוהבים ומחפשים את זה? ומה הוא הגבול, האם יש נושאים שפשוט אסור לדבר עלים בשום אופן?

כפתור התגובות ממש מחכה לכם.