שר התקשורת, ראובן ריבלין, אמר היום כי הוא מתכוון לפעול להארכת הזיכיון של ערוץ 2 בשלוש שנים ללא מכרז, כפי שזכייני ערוץ 2 מבקשים זה זמן רב. "אאריך הזכיונות לזכייני ערוץ 2 בשלוש שנים ואחר כך נעבור למשטר הרשיונות", אמר ל-TheMarker.com. זאת, בניגוד גמור לעמדת מועצת הרשות השנייה, החוששת מאיבוד הפיקוח על תכני השידור.
יו"ר המועצה, מוטי שקלאר, מתנגד נחרצות למהלך, אותו הוא מגדיר "רישיון לאווירת לית דין ולית דיין בשידור המסחרי". וכך, למרות שמשרד המשפטים דחה לפי שעה את בקשת ריבלין, הוא טוען כי לנוכח השינויים הצפויים במפת התקשורת, הארכת הזיכיון בערוץ 2 היא חיונית וכך גם המעבר לשיטת הרשיונות. להתנגדותו של שקלאר מתייחס ריבלין בביטול: "אפשר להחליף אותו. הוא לא משה שירד עם לוחות הברית בידיו".
שקלאר ביקש שלא להגיב על הדברים שאמר עליו ריבלין, ורק ביקש להדגיש כי "השוק עדיין אינו בשל למתן רשיונות. יש עדיין אינטרסים ציבוריים שצריך להגן עליהם, במיוחד בתקופה כזו ובמצב שמפת התקשורת נמצאת בו כרגע. דעתי לגבי הארכת זכיונות ללא מכרז ידועה".
שקלאר מכהן בתפקידו משנת 1998, לאחר ששימש כמנהל ביה"ס הדתי לקולנוע "מעלה" ומונה על ידי מנהיג המפד"ל, יצחק לוי, בשלהי שלטון נתניהו. שקלאר הנהיג את המכרז לערוץ המסחרי הנוסף, ואף שרד את פיזור מועצת הרשות בשנה שעברה לאחר שבג"ץ קבע כי מונתה בהליך בלתי ראוי. שר התקשורת הקודם (בממשלת ברק), בנימין בן אליעזר, תמך בהמשך כהונתו והביע בעבודתו אמון רב. הזכיינים נאבקים בימים אלה מול משרד התקשורת והרשות השנייה להאריך את תקופת הזיכיון שלהן בשלוש-ארבע שנים ללא מכרז, ולעבור למתכונת רשיונות. תום תקופת הזיכיון הנוכחית הוא בנובמבר 2003.
עמדותיהם של יו"ר מועצת הרשות, מוטי שקלאר, ומנכ"ל הרשות, שמוליק שם טוב, חלוקות בנושא הרשיונות: שקלאר מתנגד בכל תוקף, ואילו שם טוב תומך ברשיונות באופן כללי, אך לא ממליץ להחיל אותם במצב הקיים.
מזכר של משרד התקשורת, המונח בימים אלה על שולחנה של הרשות, ממליץ להאריך את תקופת הזיכיון בערוץ 2 לעשר שנים, עם תחנת בדיקה לאחר חמש שנים - אולם המלצות אלה לא יחולו על הזכיונות הנוכחיים.
הרשות השנייה תוציא מכרז מחודש לערוץ 2 ביוני-יולי 2002, שנה וכמה חודשים לפני תום התקופה, על מנת לתת לזכיינים שהות מספקת להתאחד לפני כן ולהגיש הצעות כגוף מאוחד. הזכיינים מצידם מסרבים להתאחד לפני שתובטח להם הארכת הזיכיון ללא מכרז, על מנת שיוכלו להתחרות בערוצים המסחריים החדשים.
איך התיקון לחוק הבזק ישנה את המחירים לצרכן בשוק?
ריבלין: "כלל הוא שהתחרות מובילה לירידת מחירים ואנו מתכוונים לאשר סלי מחירים לבזק. בכל תחרות מטבע הדברים מבקשים השחקנים לרכוש את לב הקליינטים הפוטנציאליים והתחרות מוכיחה כי האפשרות להורדת מחירים היא כמעט בלתי מוגבלת.
"היום קיים דואפול בטלוויזיה הרב ערוצית. צריך להסתכל על האופק שהופך למציאות ולהבין שהשידורים והטלקומוניקציה מתאחדים. יהיה איחוד בין האינטרנט לשידורי הכבלים וזו פתיחת התחרות האמיתית בתחום שתשליך על כל השוק.
"השוק מורכב היום מהשידור הממלכתי - הניזון מאגרה, השידור המסחרי - הניזון מפרסומות ושידורי הכבלים והלוויין - הניזונים מהלקוח ומ'דמי החבר'.
"כיום כל אחד פורץ לתחומו של האחר וכך יכולה להתקיים 'התגנבות יחידים' של כל מיני ערוצים רק כדי להגיע לאותו נתח פרסום שכולם נלחמים עליו".
מה באשר לערוץ 33?
"לגבי ערוץ 33 ועדת השרים לעינייני חקיקה נתנה הסכמתה שרשות השידור תוכל להזין עצמה ולחדור לתחום הפרסום. ועדת השרים הסכימה שלמרות היותו שידור ממלכתי הוא יוכל להתבסס על פרסום. אז הגיע הערעור ולאחריו הממשלה לא פסקה את דברה, וכעת החקיקה מוקפאת. הערוץ חייב להיות ממומן על ידי אגרה.
"המצב כיום הוא שפלטפורמות השידור השונות גולשות אחת לתוך האחרת ועלינו לאסור אפשרות מעבר מפלטפורמה אחת לשנייה בנושא הפרסום. הדבר מחייב קבלת החלטות מהירות ומיידיות.
"בכל הקשור לפרסום הניתן על ידי חברות בינלאומיות לכבלים וללוויין שמשודרות לעולם כולו, הדבר מותר. פרסום המיועד לציבור הישראלי ולו בלבד ייאסר".
יש לכם את הכלים לאכוף זאת?
"כן. ואנחנו נאכוף את זה. יש היום חברות בישראל שמתארגנות לפרסם באופן זה ואנחנו ניאלץ לטפל בהן.
"אין ספק שיש מקום למחשבה כוללת ויש לדון ולהכריע בנושא, שכן אולי הגיע העת לעבור ממשטר הזיכיונות למשטר הרישיונות".
אבל יו"ר מועצת הרשות השנייה, מוטי שקלאר, מתנגד למעבר לרישיונות?
"אפשר להחליף אותו. הוא לא משה שירד עם לוחות הברית בידיו.
"כיום המצב הוא שיש פלטפורמות שונות ומועצות פיקוח שונות ואנו עומדים לחוקק חוק שיאחד בין כולם. זה נכון שבישראל 'לכל פיתרון יש בעיה' המערכת אצלנו אף פעם לא משיגה את החיים והחיים בטלקומוניקציה רצים מהר יותר מיכולת המחוקק ומקבל ההחלטות.
"בהחלט ראוי לבחון את האפשרות ב-FCC אחד ומקיף (שידור ציבורי, מסחרי, טלקומוניקציה ואינטרנט). במקום ללכת מתיקון חוק אחד לתיקון חדש, וניצור חוק אנכרוניסטי יש בהחלט מקום להחלטה מקפת ויסודית. כך בדיוק איש לא שיער שהכבלים ייתנו תחרות כה קשה לערוץ 2, הרי רק לפני 3 שנים היה מינימום שיעור הצפייה בערוץ 2 נאמד ב-30% והיום הוא ירד פלאיים.
"ייתכן שכל עולם התקשורת המושתת על פרסום בלבד יתנפץ. הווליום בשוק גדל כל הזמן והגדולים עשויים לבחור לעצמם את הערוצים המתאימים להם ביותר לפרסום על פי הערך המוסף שהם מקבלים ותיתכן התמוטטות מוחלטת בכל הקונספציה ששלטה בכיפה עד היום.
"עם זאת הדברים שניתן להסדיר הם משניים, מי שיקבע בסופו של דבר אלה כוחות השוק. לכן חשבתי שכדאי לדחות את הארכה לזכיינים ולאפשר להם אופק נוסף של 3 שנים ומשרד המשפטים דחה זאת.
"חוק 25 קבע את חוקי המשחק ויצר דואפול באופן מפורש. עם אני מחשיב גם את השחקן הסלולרי לצד בזק והכבלים, הרי שיש לנו יותר מדואפול. בנושא השידורים בהחלט
שר התקשורת: "אאריך הזכיונות לזכייני ערוץ 2 בשלוש שנים "
ערן גבאי ורוני קורן דינר
7.8.2001 / 22:45