תיק קצב: מהתלונות ועד כתב האישום

לפנים משורת הדין

הנשיא עזר וייצמן ז"ל לא הבין מדוע הוא צריך להתעסק בחנינות. הנשיא קצב לא שאל שאלות, עד שבאה המשטרה ושאלה אותו. נורית אמיתי חושבת שזה הזמן לשנות את חוק החנינות

עו"ד נורית אמיתי
17/10/2006

בעוד זמן קצר נדע, אם בין האישומים שיעטרו את כתב התביעה של נשיא המדינה הנוכחי יהיו גם כאלו שיגעו בחשדות לכאורה לאי-סדרים בקבלת החלטות בנושא מתן חנינות, בניגוד לנהלים. נכון לעכשיו, מדובר בחשדות בלבד לשחרור אסירים בניגוד לחוק. כפי שדווח, החשד הוא כי הנשיא ומנכ"ל משרדו והיועצת המשפטית, שנחקרו באזהרה, אפשרו לגורמים שונים, בעלי עניין, לעיין בתיקי חנינה. על-פי החומר שנאסף, יתכן ומדובר באי-סדרים בלבד ובנתיים לא נמצא שאסירים קיבלו חנינה שלא בצדק.

עם זאת ולמרות הכל, דווקא זה המועד לשקול מחדש את המשך קיומו של מוסד החנינות במשכן נשיאי ישראל. באופן מסורתי, הנשיא קוצב עונשי מאסר עולם ומעמידם על מספר שנים קצוב. הנשיא, בתוקף סמכותו, יכול להעניק חנינה מלאה, למחוק הרשעות ולהקל בעונשים שהוטלו בגין הרשעה על ידי בית המשפט ואפילו להקל בעונשי הפסולים לנהוג בכלי רכבם.

סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, קובע כי "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". ואכן, החוק עשה את שלו ומדי שבוע מוגשות עשרות בקשות חנינה לנשיא. הבקשות כוללות בקשה להקלה בעונש ובקשות למחיקת רישום פלילי. עם זאת, חשוב לזכור, כי הנשיא אינו משמש ערכאת ערעור על החלטת בית המשפט. נהפוך הוא: הבחינה היא על בסיס ההתפתחויות שעברו על המבקש-האסיר לאחר מתן גזר הדין וריצוי חלקי של העונש. חשוב לדעת, כי בדרך כלל מעניק הנשיא חנינה לפי המלצתה של ועדת שחרורים, שמונתה בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001. קציבת עונשו של אסיר עולם, כלומר המרת עונש זה ממאסר עולם למאסר קצוב שנים, מתבצעת בהתאם להמלצת ועדת שחרורים מיוחדת.

לא חסרה עבודה בנושא בבית הנשיא. מנתוני המקום עולה, כי רק בשנת 2005 טיפלה המחלקה המשפטית בבית הנשיא ב-1984 בקשות חנינה. מתוכם 339 בקשות נענו בחיוב והיתר נידחו. אם בנתונים נומינאליים עסקינן, הרי ששנה זו התאפיינה בעלייה של 11% במספר הבקשות ביחס לנתוני השנה שקדמה לה.

כאן עולה השאלה: אם סוגיית החנינות נעשית בהתאם להמלצת וועדת שחרורים מיוחדת, איך קורה שיכולים להיות מצבים שבהם חושדים באי סדרים, בהתנהלות קלוקלת וכל הנובע ומשתמע מהחשדות לכאורה כלפי הנשיא? חשדות, שאולי בסופו של יום יהיו כלא היו.

מכל מקום, חשוב לזכור וגם לדעת כי בקשת חנינה מטופלת ונבחנת על-ידי גורמים משפטיים, בטרם החלטת נשיא המדינה. לגבי כל בקשת חנינה מתבצעת חוות דעת בכתב, המובאת להחלטת שר המשפטים והוא זה המעביר את חוות דעתו, וריכוז הנתונים שנאספו, היישר לשולחנו של נשיא המדינה.

אולי משום כך ראוי כי העבודה תמשיך ותעשה בידי בעלי מקצוע, הבקשות יסוננו בוועדות מיוחדות שימונו ויפעלו על פי חוק ויכללו איש ציבור, איש רשויות הרווחה המצוי בהליכי שיקום וקרימינולוגיה, פסיכולוג או עובד סוציאלי, איש דת ואקדמיה וכל מי שייקבע ככשיר להיכלל בגוף שכזה. צריכה להיות וועדה שהכל שווים בפניה, שיקוליה הם שיקולים מקצועיים וענייניים, אך גם כאלו המונעים ממסר לקהילה ולחברה ולכל הנוגע וסובב בהליך שיקום אסירים והשבתם, נקיים וצלולים, לחברה נורמטיבית, במטרה שלא ישובו למקום שממנו באו.

הנשיא, אם ירצו מי שירצו, יהווה רק חותמת גומי לעיטור כתב השחרור. לא בכדי היה זה עזר וייצמן ז"ל שלא בדיוק הבין מה רוצים ממנו לענייני חנינות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully