חשד שמשרד הביטחון ידע על השוחד הישראלי בהודו

התעשייה האווירית ומשרד הביטחון הטילו אתמול זה על זו את האחריות על העסקת מתווכים בתשלום בעסקת מכירת טילי ברק לצי ההודי. מקורות במערכת הביטחון המקורבים לפעילות התעשייה האווירית ציינו כי משרד הביטחון ידע על כל דרכי הפעולה של התעשייה האווירית בהודו, כולל על הסוכנים שדרכם פעלה.

משרד הביטחון מכיר את כל פעילות היצוא הביטחוני, ובמיוחד במדינות בעלת רגישות וחשיבות מדינית-ביטחונית כהודו", ציינו המקורות. לדבריהם, משרד הביטחון מודע לשיטת ההתקשרות עם סוכנים מקומיים (לוביסטים) מקומיים ואישורו אף נדרש לפעמים להעסקתם. זאת, בין השאר, כדי להבטיח שמידע רגיש לא ידלוף לחברות ממדינות אחרות.

מנגד מסרו מקורבים למשרד הביטחון כי המשרד כלל אינו שותף בשלב העסקת המתווכים המקומיים שאיתם עובדות החברות, ובכלל זה התעשייה האווירית. מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, עמוס ירון, אמר כי "משרד הביטחון לא נכנס לתחום העסקי שבין חברה לחברה. הם עושים את ההסכמים ביניהם". ירון, שהתראיין לתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל, הוסיף: "משרד הביטחון לא שוכר שום מתווך. אנחנו לא עובדים עם מתווכים". לדבריו, משרד הביטחון פועל רק מול הגופים המקבילים לו במשרד הביטחון ההודי.

ירון שפך אור על התנהלות העסקות הביטחוניות הגדולות של ישראל. לדבריו, בעסקות גדולות כדוגמת מכירת מטוסי פאלקון להודו (1.1 מיליארד דולר) היה משרד הביטחון מעורב רק בשכנוע משרד הביטחון ההודי לרכוש את המערכת. "אחר כך, כל הפרטים הטכנים, לוחות הזמנים, תשלומים, נעשה ברמה של החברות. בסופו של דבר ההסכם נחתם כהסכם גג בין משרד הביטחון הישראלי למשרד הביטחון ההודי".

משרד החקירות המרכזי של הודו הודיע השבוע כי הוא חוקר חשד לכאורה למעורבות בכירים בהודו בקבלת תשלומים מהתעשייה האווירית תמורת קידום עסקת טילי הים-ים מסוג ברק. העסקה, בהיקף של כ-270 מיליון דולר, נחתמה ב-2000. על פי החשד, שר ההגנה לשעבר ג'ורג' פרננדס וראש מפלגת סמאטה ג'איה ג'אילטליי קיבלו כ-435 אלף דולר תמורת חתימה על העסקה. מפקד הצי ההודי לשעבר, אדמירל סושיל קומאר, חשוד באי סדרים בעניין.

פרננדס הכחיש את ההאשמות וטען כי העסקה אושרה על ידי נשיא הודו, עבדול קאלאם, שכיהן אז כראש הגוף המאשר עסקות במשרד הביטחון ההודי. מקורות בתעשייה הביטחונית הישראלית העריכו כי החקירה נובעת ממניעים פוליטים של מפלגת השלטון, וכי בסופה לא ייפגע שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל להודו. "לכל היותר תהיה האטה בפעילות של התעשייה האווירית בהודו עד שהפרשה תישכח", העריכו המקורות.