השופט בדימוס יעקב מלץ הובא למנוחות

יעקב מלץ, שהיה שופט בית המשפט העליון ומבקר המדינה, הלך אמש לעולמו, בגיל 83, בתל אביב. מלץ נטמן בבית הקברות בנחלת יצחק בתל אביב.

יעקב מלץ נולד באוקטובר 1923 בלבוב, פולין. הוא עלה ארצה ב-1925 והתגורר בחיפה. ב-1940 סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. לאחר מכן עבר לירושלים ולמד במשך שנת לימודים אחת היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית.

מלץ, שהיה חבר ההגנה, החל בשנת 1941 ללמוד בבית הספר למשפט של ממשלת המנדט הבריטי Law Classes. בשנים 1947-1946 התמחה במשפטים, ובמאי 1948 קיבל רישיון לעריכת דין. עד שנת 1951 עבד מלץ במשטרה בתפקידים שונים.

משנת 1951 עבד כעורך דין ועסק במשפטים אזרחיים ובמשפטים פליליים (עבירות צווארון לבן). בתקופה זו שימש גם כמרצה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, וכן אב בית דין בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.

בדצמבר 1979 התמנה לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. שמע בעיקר משפטים אזרחיים כדן יחיד, ובמשך שנתיים היה אב בית דין בהרכב שדן בפשעים חמורים. במרס 1986 התמנה לשופט בפועל בבית המשפט העליון ושימש בתפקיד זה עד סוף אותה שנה.

בפברואר 1987 התמנה למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. היה חבר בוועדת החקירה לענייני שירות הביטחון הכללי.

ב-1988 פרש מכהונתו כמבקר המדינה והצטרף כשופט לבית המשפט העליון.

שמו של מלץ נקשר לאחרונה לפרשת אלי ארוך וכלל פיננסים. מלץ שימש כבורר בפרשה, ופסק כי כלל תפצה את ארוך ב-95 מיליון שקלים. כלל פיננסים הגישה לבית המשפט בקשה לביטול הבוררות. זאת, לאחר שחוקרת פרטית ששיגרה כלל למלץ, הקליטה אותו מודה לכאורה, כי היה נתון לאיומים מצד ארוך.

בסוף החודש שעבר נגמר חלק אחד של הפרשה, כאשר נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש קבעה כי פסק הבוררות של מלץ שריר וקיים. בייניש דחתה את ערעורה של כלל פיננסים על החלטת רשמת בית המשפט העליון, שושנה ליבוביץ, שקבעה כי לכלל פיננסים לא עמדה זכות ערעור אלא ערעור ברשות בלבד על החלטת השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבעה שאין מקום לבטל את הסכם הבוררות בין החברה לבין ארוך.

בקשת כלל פיננסים לבטל פסק הבוררות עצמו, כפי שניתן על ידי מלץ, נמצא עדיין בתהליך.