חיזבאללה "לא העריך נכון" את תגובת ישראל

הפגישה שנערכה ב-12 ביולי הייתה מתוחה מאוד. רק שעתיים קודם לכן חדרו לוחמי חיזבאללה מעבר לגבול השמור היטב של לבנון עם ישראל וחטפו שני חיילים ישראלים. ראש ממשלת לבנון פואד סניורה זימן אליו בדחיפות את חוסיין חליל, עוזרו של חסן נסראללה, לשיחה במשרדו שבמרכז ביירות, כך פירסם עיתון ה"וושינגטון פוסט". סניורה שאל את חליל: "מה עשיתם?" חליל ענה לו בביטחון "זה ייגמר תוך 24 עד 48 שעות".

סניורה לא השתכנע מבטחונו של המופגן של חליל והזכיר לו מה קרה רק שלושה שבועות קודם לכן כשתנועת החמאס חטפה חייל ישראלי ברצועת עזה. מאז הפציצו מטוסי חיל האויר הישראלי מטרות רבות בעזה והשמידו את התשתית האזרחית של העיר. "לבנון אינה עזה", ענה לו חליל בקצרה.

אחרי השיחה הזאת הגיעה מלחמה בת 33 יום, שהפכה לפרק ההרסני ביותר בתולדותיה של לבנון מאז שהסתיימה מלחמת האזרחים במדינה בשנת 1990. בעוד חיזבאללה משגר מאות טילים לשטחי ישראל, מטוסים ישראליים ריסקו את התשתיות האזרחיות בלבנון ופלשו לדרום המדינה. היום, כמעט שלושה חודשים לאחר המלחמה, אזורים רבים בלבנון נותרו עיי חורבות, עשרות אלפי אזרחים עדיין מחוסרי בית - והחורף כבר עומד בפתח.

ניזאר עבדל קאדר, גנרל לבנוני בדימוס, אמר על חיזבאללה כי "הם היו שבויים בתפיסותיהם המוטעות". תוצאות המלחמה בפרספקטיבה של הזמן המועט שחלף מאז הסתיימה, מצביעות הן על חולשותיו והן על חוזקו של ארגון חיזבאללה, שהוא ככל הנראה ארגון הגרילה המאורגן ביותר בעולם.

גם מנהיגי הארגון עצמם הודו שהעריכו לא נכון את תגובתה של ישראל לחטיפת החיילים. אולם בזכות מבנה הארגון והיערכותו- היערכות שכללה חפירת מנהרות, הצבת כלי נשק במיקומים אסטרטגיים, שידרוג מאגרי הנשק וביצוע מעקבים לאורך הגבול-חיזבאללה הצליח לשרוד.

על אף שלפי התכנית המקורית טילי חיזבאללה היו אמורים להדוף את המתקפה הישראלית, הארגון היה ערוך למלחמה קרקעית עם כוחות ישראליים כמעט מהרגע שבו נסוגה ישראל משטחי דרום לבנון במאי 2000. רוב הלוחמים גוייסו מבתיהם, שם גם החזיקו את נשקם והתחמושת שלהם.

עבדל קאדר סיפר כי הערים והכפרים הפכו למעשה לקו ההגנה שבו הסתירו מצבורי תחמושת וכלי נשק. בתוך הערים נעשתה חלוקה לאזורים שכל אחד מהם היווה יחידה בפני עצמה עם תת-פיקוד עצמאי. עבדל קאדר הוסיף כי "כל כלי הנשק שלהם והמשגרים היו ממוקמים במקומות הנכונים מראש, הם לא היו צריכים להזיז אותם כשהחלה המלחמה".

גם נציגי החיזבאללה בפרלמנט הלבנוני לא האמינו שתגובת ישראל לחטיפה תהיה כה קשה. נוואר סאחלי, חבר פרלמנט מטעם הארגון, סיפר כי לאחר תחילת המבצע הוא אמר כי אסור להגזים, "ישראל ודאי תרצה להגיב והיא תתקוף מספר מטרות, אבל בזה זה ייגמר" הוא אמר אז לעמיתיו.

גוקסל, דובר לשעבר מטעם כוח האו"ם ששירת בדרום לבנון, סיפר כי החיזבאללה נהג להביא ציוד חפירה כבד ולחפור מנהרות סמוך לגבול לעיני כל. לדבריו, הארגון רצה שאנשי האו"ם יראו את מה שהם עושים. היום, הוא מאמין שזה היה כדי להסיח את דעתם מחפירות שנערכו קרוב יותר לגבול הישראלי ומסביבו.

גוקסל אמר כי "מה שלא ברור לי בהתנהלות של החיזבאללה במקרה הזה, זה שהארגון מעולם לא היה הרפתקני. בכל אירוע או פעולה שהם תיכננו הם העריכו מה תהיינה ההשלכות על האוכלוסיה השיעית, על המפלגה, על לבנון כולה ועל סוריה... אני תוהה אם תהליך קבלת ההחלטות של הארגון שבעבר היה כל כך מחושב, התמוטט באיזשהו אופן".