רגע לפני שהיא נמכרת לענקית המחשבים והמדפסות היולט פאקרד (HP), הגישה אתמול חברת התוכנה הישראלית מרקורי את הדו"חות הכספיים המלאים שלה ל-2005 (10-K), אשר מסמלים את סיומה של פרשת האופציות. פרשה, אשר החלה עם הקמת ועדת בדיקה לא רשמית של רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC), נמשכה עם חשיפה מרעישה על נוהל של קביעת תאריכי חלוקת האופציות בניצוחם של היו"ר והמנכ"ל אמנון לנדן, סמנכ"ל הכספים של החברה והיועצת המשפטית.
בעקבות החשיפה, אולצו השלושה להתפטר. מרקורי מינתה את הנשיא טוני זינגלה למנכ"ל החדש ואת גיורא ירון ליו"ר, החלה לתקן לאחור דו"חות כספיים ישנים, אולם המשיכה למכור תוכנות ארגוניות לאופטימיזציה של מערכות המחשוב, והרבה. בקיץ האחרון הסכימה מרקורי להימכר ל-HP תמורת כ-4.5 מיליארד דולר (52 דולר למניה). כעת, היא מסכמת את אותה פרשה עם הוצאה חשבונאית כוללת של 860 מיליון דולר.
אז מה ניתן ללמוד על תוצאותיה של מרקורי ב-2005? נתונים על צמיחה של כ-23% בהכנסות ל-843.1 מיליון דולר סיפקה מרקורי כבר לפני כשלושה חודשים. זאת, כאשר חשפה שפרשת הבקדייטינג (קביעה לאחור של מחירי מימוש האופציות למנהלים ולעובדים) אילצה אותה לרשום מ-1992 ועד עד סוף הרבעון הראשון של 2005 הוצאות חשבונאיות נוספות בהיקף של 572 מיליון דולר בגין שוויין ההוגן של האופציות שחולקו. הסיבה לכך היא שהאופציות חולקו למעשה מתחת למחיר השוק (בתוך הכסף) ולא במחיר השוק (בכסף). החל מ-2006 רושמות החברות הנסחרות בארה"ב גם את השווי ההוגן של אופציות שניתנו במחיר השוק כהוצאות חשבונאיות עקב שינוי התקן החשבונאי שם.
אולם כמה נתונים מעניינים ניתן בכל זאת למצוא בדו"חות השנתיים של מרקורי, ובראשם עלות פתרון פרשת האופציות וספיחיה, אשר העבירו את מרקורי להפסד של 100 מיליון דולר (1.15 דולר למניה) ב-2005 לאחר רווח של 53.8 מיליון דולר שנה קודם לכן. תחת הסעיף "עלויות עריכה מחדש ופעולות לגליות אחרות" רשמה מרקורי הוצאות עצומות של 84 מיליון דולר.
קנס של 35 מיליון דולר
הוצאות אלו כוללות אומנם תשלום קנס של 35 מיליון דולר ליישוב פרשת האופציות (נמצא בהמתנה לאישור ה-SEC), אולם גם לאחר הפחתת סכום זה, מדובר עדיין ב-49 מיליון דולר ששולמו לעורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וספקי שירותים אחרים לצורך השלמת חקירת הפרשה והגשת המסקנות והדו"חות המתוקנים ל-SEC. כמו כן, צופה מרקורי לרשום תחת סעיף זה הוצאות נוספות בהיקף של יותר מ-23 במחצית הראשונה של 2006.
בגלל עלויות לגליות אלו, קפצו אשתקד הוצאות התפעול של מרקורי ב-22% ל-772 מיליון דולר בהשוואה ל-2004. כך, נחלשה לה ההשפעה החיובית של הצמיחה בהכנסות והרווח התפעולי גדל ב-35% ל-71 מיליון דולר. בנוסף, רשמה מרקורי הוצאות חשבונאיות של 34 מיליון דולר בגין השינוי בשוויין ההוגן של אופציות PUT, שהוענקו ב-2003 במסגרת גיוס של 500 מיליון דולר באיגרות חוב להמרה לחמש שנים, הנושאות קופון אפס.
למעבר מרווחיות להפסדים גרמה בעיקר הפרשה עצומה למס בהיקף של 154 מיליון דולר, אשר קשורה גם היא לפרשת האופציות. עם זאת, הוצאות בגין שוויין ההוגן של האופציות לעובדי החברה דווקא לא נרשמו אשתקד. להיפך, החזרים בגין הפרשות קודמות על אופציות עקב ביטולן, למשל לעובדים עוזבים, הביאו להכנסות חשבונאיות של 7 מיליון דולר מהאופציות שחולקו.
עקב פרשת האופציות לא הגישה מרקורי את דו"חותיה המלאים לרבעון השני של 2005 במועד, מה שגרם לאי עמידה בתנאי גיוס האג"ח. בעקבות פניית נאמן האג"ח סוכם, כי בחודש הבא ימומשו אופציות ה-PUT ומרקורי תרכוש את האג"ח מבעליהן תמורת 536 מיליון דולר. למרקורי גם אג"ח להמרה עד 2007 בהיקף של 300 מיליון דולר, אשר נושאות ריבית של 4.75%.
עקב אי הגשת הדו"חות במועד, שולם אשתקד לבעליהן פיצוי של 7.1 מיליון דולר. לאחר השלמת המכירה למרקורי, ייפדו גם איגרות אלו בהתאם לחוזה בין החברה לבעלי החוב. סכומים אלו ישולמו מתוך קופת המזומנים של מרקורי, אשר הכילה בסוף דצמבר 2005 כ-1.1 מיליארד דולר.
מדו"חותיה של מרקורי גם ניתן ללמוד על בעלי המניות הגדולים בחברה, אשר יהיו עיקר הנהנים מהמכירה ל-HP ב-4.5 מיליארד דולר. בנק ההשקעות השווייצי UBS מוביל עם אחזקה של 10.3% מהמניות. אחריו ברשימה ארבע קרנות וחברות השקעה אמריקאיות עם אחזקות ביעור שבין 5.4% ל-6.4%.
עוד ייהנו המנכ"ל טוני זינגלה, שמחזיק באופציות לרכישת 480 אלף מניות, סגן הנשיא למוצרים יובל סקרלט, שברשותו 383 אלף אופציות וכן סגן הנשיא לפעילות השטח ברחבי העולם ג'יימס לארסון שמחזיק ב-693 אלף אופציות. לאמנון לנדן, שהחזיק בעבר מיליוני אופציות של מרקורי, נותרו לאחר ביטולן כ-36 אלף מניות בלבד.