בתחילת השבוע התקיימה הרמת כוסית במשרדי ארגון "עיתונאים ללא גבולות" בפאריס. מוחמד גנאהיים, עיתונאי סורי שנעצר בחודש מאי ע"י השירות החשאי במדינתו, שוחרר לאחר חצי-שנת מאסר. שחרורו של גנאהיים הושג בין-השאר בעקבות קמפיין שהוביל הארגון.
החגיגות לא נמשכו זמן רב. שעות ספורות לאחר-מכן, התקבל במשרדי הארגון דיווח על מעצר עיתונאים בתאילנד, בעקבות ההפיכה הצבאית במדינה. "העבודה אף פעם לא נגמרת", אומר ג'ף ג'וליארד, ראש מערכת החדשות של הארגון, בראיון עם וואלה! ברנז'ה. "לאחר כל ידיעה משמחת, זורמות ידיעות אחרות, פחות משמחות".
ארגון "עיתונאים ללא גבולות", נוסד ב-1979 ופועל במטרה להגן על חופש העיתונות. סניפים של הארגון קיימים ב-15 ערים מרכזיות ברחבי העולם. הארגון מפעיל צוות מיומן של תחקירנים, שעוקבים אחר פגיעות בחופש העיתונות ומעבירים את המידע למשרד הראשי בפאריס. ג'ף ג'וליארד עומד בראש הצוות הזה, ואחראי גם על הפצת המידע לכלי-תקשורת מסחריים.
ג'וליארד מאמין כי השנה האחרונה הייתה " שנה רעה מאוד לחופש העיתונות ברחבי העולם". על-פי נתונים של "עיתונאים ללא גבולות", למעלה מ-160 עיתונאים יושבים בימים אלה בשבי או במאסר. בנוסף, בשנה האחרונה נהרגו כ-53 עיתונאים, ומאות אחרים סבלו מאלימות ואיומים. "הפגיעה בעיתונאים ואנשי תקשורת מחריפה מדי שנה", אומר ג'וליארד. לדבריו, בשנת 2002 נהרגו כ-25 עיתונאים במדינות שונות. "בזמנו חשבנו כי מדובר במספר גבוה במיוחד. טעינו, המספרים נמצאים במגמת עלייה מתמדת".
מהי הסיבה להתדרדרות המתמשכת?
"באתר האינטרנט שלנו מופיעה רשימה שחורה, של אנשים שפוגעים בחופש העיתונות בעולם. היא כוללת מנהיגי מדינות לצד מנהיגי כנופיות, ומאפיונרים לצד אנשי משטרה. מה שמשותף לכל הגורמים המופיעים ברשימה, זה הפחד מפני עיתונות חזקה ועצמאית. העיתונאים נמצאים בימים אלה בחזית המאבק למען הדמוקרטיה והחרות, ולמרבה הצער, הם משלמים על כך מחיר יקר".
בעיראק מסוכן, בישראל יש מקום לשיפור
מהן המדינות המסוכנות ביותר עבור עיתונאים בימים אלה?
"המדינה המסוכנת ביותר, ללא ספק, היא עיראק. מאז תחילת המלחמה נהרגו ונפצעו שם למעלה מ-100 עיתונאים. כל עיתונאי זר שמגיע כיום לעיראק, נמצא במידה כזו או אחרת בסכנת חיים. עם זאת, הקורבנות העיקריים של המלחמה הם העיתונאים העיראקיים, שסבלו את מספר האבידות הגבוה ביותר".
ג'וליארד מאמין כי כלי-התקשורת בעולם המערבי אינם מפגינים סולידאריות מספקת עם העיתונאים העיראקים. "כאשר טרוריסטים פוגעים בעיתונאים אמריקאים וצרפתים, כולם מסקרים את ההתרחשות. אך כאשר הפגיעה היא בעיתונאים עיראקים, אנו נאלצים לשכנע כלי-תקשורת לפרסם ידיעות בנושא. זה מצב אבסורדי. הגורמים שפוגעים בעיתונאים אינם מבדילים בין דם לדם. היום זה הם, אבל אם נשתוק, מחר ניפגע גם אנחנו".
האם אתה רומז שנשקפת סכנה לחופש העיתונות באירופה?
"רוב הציבור האירופי רואה בחופש העיתונות ערך משמעותי, וכך פועלות גם הממשלות. עם זאת, בחודשים האחרונים נעשו ניסיונות, מצד גורמים איסלאמיים קיצוניים, לפגוע בחופש העיתונות ביבשת. זה התחיל עם ההפגנות ההמוניות נגד הקריקטורות הדניות, והגיע לשיא כאשר פרופסור צרפתי, שפרסם מאמר ביקורתי על האיסלאם הקיצוני בעיתון 'לה פיגארו', קיבל איומים ברצח ונאלץ לרדת למחתרת".
"הממשלה הדנית והממשלה הצרפתית פעלו בצורה נכונה, כאשר הביעו תמיכה בעיתונים המותקפים, וסרבו לשתף פעולה עם הגינוי והדרישה לצנזורה. השאלה הגדולה היא כמה זמן יצליחו הממשלות להחזיק מעמד מול לחצים הולכים וגוברים לפגוע בחופש העיתונות,כביכול בשם ערכי הסובלנות. אני מבין שמדובר בנושא רגיש, וגם לדעתי אין מקום לפרסם עמדות גזעניות בעיתונות. אך אין זה מתקבל על הדעת שביקורת חברתית תוביל לאיומי מוות ודרישות להפעלת צנזורה".
האם ישנן מדינות בהן התרחש בשנים האחרונות תהליך הפוך, של עלייה בחופש העיתונות?
"התשובה חיובית. חשוב להזכיר שישנן גם נקודות אור. מדינות רבות במזרח חוות מאז נפילת הקומוניזם מידה הולכת וגוברת של חופש עיתונות. באסטוניה, ליטא וצ'כיה קיים בימינו חופש עיתונות ממש כמו בצרפת, דנמרק והולנד.
"תהליך דומה החל להתרחש גם ברוסיה, אבל לאחרונה חל מפנה שלילי מאוד במדינה זו. בשנים האחרונות 'נעלמו' באופן מסתורי מספר עיתונאים מובילים ברוסיה, שנקטו קו ביקורתי נגד משטרו של פוטין. זה מתסכל, כי חשבנו שנגמרו הימים בהם אנשים ברוסיה פשוט נעלמו".
כיצד אתם מדרגים את מידת חופש העיתונות בישראל?
"ביחס לשכנותיה, ישראל נמצאת במצב מצוין. אבל האם הישראלים באמת רוצים לשפוט את עצמם מול סוריה, ערב-הסעודית ומצרים? בשנות האינתיפאדה נפגעו מספר גדול של עיתונאים וצלמים פלסטינים, ובמהלך המלחמה בלבנון הגיעו תלונות על הטרדות של עיתונאים ערבים. אלה דברים שצריך לשים לב אליהם. באופן כללי, ישראל נמצאת במצב טוב, אך יש מקום לשיפור".